ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
שיורי ברכה
[סימן ש״ו. א
דין י״א. מותר לקנות וכו' הרב המאסף הביא מהרב משפט צדק ח״א סי׳ ל״א שתמה על זה וכתב דלא הותר משום ישוב ארץ ישראל אלא לומר שיכתוב שטר בשבת אבל ליקח בית בשבת אסור ויש לעיין מאי שנא זה מזה כיון דשניהם מדברי סופרים אם לא שנאמר דחמירא קניה שעושה הוא בעצמו ועמ״ש שיירי סי׳ ש"ז הגהת כ"י אות ד' עכ״ד הרב מהרי״ל וואלי בהגהותיו כ״י. והוא חילוק פשוט ומבואר וק״ק על הרב מהרי״ל הנז׳ דבהגהותיו לעיל סי׳ רע״ט גבי תנאי בנר שכבה הקשה דמאי שנא דמועיל התנאי לעכו״ם ולא לדידיה. והדבר פשוט דלק״מ דיש חילוק בין שבות דשבות לשבות עצמו וכמו שכתב הוא עצמו כאן בדין זה והם דברי הרב שיירי כנ״הג סי' ש״ז שרמז:
ומיהו במאי דקמן דעת מרן מבואר דמשום ישוב א״י שרי לקנות הוא עצמו וכן עיקר. וכבר כתב הרב אליה רבה שהוא תלמוד ערוך בירושלמי והובא בס' תמים דעים סי׳ קע"ה. וק״ק על הרב כנ"הג שרמז לדברי תמים דעים ושוב הביא דברי מהר״א ששון במשפט צדק ולא העיר על זה. וגם מור״ם דלעיל סי׳ רע״ט מחלק בדין תנאי בינו לבין העכו״ם הכא מודה משום ישוב א״י. ומאי דמייתי בירושלמי הביאו בס' אליה רבה שכן יריחו לא נכבשה אלא בשבת הוא אסמכתא בעלמא דהתם על פי הדיבר ותו בימי יהושע אכתי לא נתחדשו גזרות דרבנן וצריך לראות הדברים בשרשן ובחידוש הראשונים בגיטין בפ' מרובה.
ב
הגהה. ובכתב שלהם וכו' בדברי א״ז שכתב מרן בב"י לא זכר הא מילתא דכתב שלהם וכן נראה עיקר דאין טעם ההתר בזה משום דכתב שלהם אינו איסור מן התורה והו״ל שבות דשבות וכמ״ש העטרת צבי דליתא דהא בהדיא תנן הכותב שתי אותיות וכו' בכל לשון חייב ופי' רש"י בכל לשון כל כתב של שבעים לשון ומעתה מ״ש מור״ם דאינו אסור רק מדרבנן הכונה על האמירה ולא על אופן הכתיבה וזה נרא' לי פשוט עכ״ל הרב מהרי"ל וואלי בהגהותיו כ"י:
ואשתמיטיתיה דברי הגהות מיימוניות פ״א מהלכות ספר תורה דשם מבואר דכתב גלחות אינו כתב ולא אסיר מדאורייתא והכי משמע ממ״ש עוד בהגהמי״י פ״ז דס״ת בשם רבינו שמחה. וראיתי להרב מגן אברהם לקמן סי׳ ש"מ דהביא דברי הגמי״י וכתב דהכי משמע קצת מדברי מור״ם כאן אך שם הוכיח הרב מגן אברהם מדברי הרמב״ם דכל מיני כתב הוי מדאוריתא ע״ש. והכי חזינן לרבינו יהודה בר בנימין הרופא (רבו של הרב שבלי הלקט) בפרישתו על הרי״ף כ״י שכתב פ׳ הבונ׳ דהכותב בגופן שלהם חייב. וכן מתבאר מדברי ס׳ הבתים כ״י בביאור והכי מוכח מדברי רבי׳ ישעיה הראשון בס' המכריע נ״י סי׳ נ״ז. ומזה הוית להרב אליה רבה דבתפילה פי' דברי מור״ם כדתרגמן הרב מהרי״ל וואלי הנז' דאיסור אמירה לעכו״ם הוא דהוי מדרבנן אבל כל כתיבה מוכח מדברי הראשונים דהוי מדאוריתא ועד אחרן אף הוא ראה דברי הגהות מיימוניות ושכן כתוב באגודה פ׳ הדר זהו תורף דבריו:
וכלם (כל) [בל] חזו דברי מור״ם בדרכי משה בדין זה שכתב משם א״ז גופיה דלא שרי אלא כשכותבין כתיבת עכו״ם דאינה אסורה אלא מדרבנן אבל בכתיבה שלנו שהוא מדאוריתא אסיר ע״ש:]