אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן שו

סימן שה

א

דין א'. הגהה. דאסור לטייל למצוא סוס וכו׳ הנוהגים שלא לטייל במקום קבוץ הסוחרים בכל יום. שפיר עבדי ויש סמך בפסחים דף נ״א אין יושבין על ספסלי עכו״ם בעכו ש״ות שאלת יעבץ סי׳ קס״ז:

ב

מי שהלך שם לבקש ב״ח עכו"ם ולחצו להעמיד ערב או בטחון. יש ללמד עליו זכות . הרב הנז' שם ולא זכר על דל שפתיו תשובת הרב בית חדש סי' קמ"ו והזכירה בס׳ יד אהרן בסוף סי׳ ס״ז. והרב שאלת יעבץ נסתייע ממ״ש הרב ב״ח ממנהג יריד לובלין אך לא בא בפיו דברי הרב בתשו' הנז׳. ועיין בש״ות בית יהודה א״ח סי׳ י״ב:

ג

אם מחמת מעשה הנז' יצא תקלה וקצת חילול ה' אף דלא עבד איסורא רשאין לקונסו. הרב שאלת יעבץ שם:

ד

להבטיח על ספינה שיש לו בה הון עתק אף על ידי עכו״ם אסור. הרב הנז' שם:

ה

דין ג'. לא מצאת במנה קח במאתים ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח וכו׳ כ״כ הרמב"ם והטור. וראיתי להרשב״ץ בתשובותיו ח״א סי' כ״ב שכתב וז״ל והתירו אמירה של שבות לפקח וכו' ואפילו להזכיר לו סכום המקח כדעת ת״ק דשרי הכי פ׳ שואל וכמו שפסק הרמב״ן ודבריו יותר נראין מדברי הרמב״ם שפסק כר״י בר יהודה דאמר ובלבד שלא יזכיר לו סכום המקח דהא קי"ל דיחיד ורבי׳ הלכה כרבים עכ״ל וק"ק דאיך כתב הרמב״ם פסק כר״י בר יהודה הרי הרמב״ם כתב דברי ת"ק שאמר לא מצאת במנה קח במאתים וכתב דברי ר״י בר יהודה ובלבד שלא יזכיר סכום המקח ומהא מוכח דסבר הרמב״ם דאין כאן מחלוקת אלא דר״י בר יהודה מפרש ותרווייהו איתנהו ולא שפסק הרמב״ם כיחיד במקום רבים וכבר כתב כן הרב המגיד בפירוש וגם הר״ן פירש פירוש אחר כבה״ג ושני הפירושים כתבן מרן בדין זה כאן בש״ע:

ו

דין ה׳. אסור להשכיר חזנים וכו׳ עיין מ״ש בעניותנו לקמן סימן תקפ"ה אות יו״ד בס"ד ועיין בש״ות כנ"הג סימן ט״ז:

ז

דין ו'. ולפסוק צדקה וכו׳ כתב המרדכי פ״ג די״ט אההיא דאמרינן דמי שלא עירב מקנה קמחו לאחרים דהתירו להקנותו משום מצוה ומרן לקמן סי' תקכ״ז בב״י כתב עליו ואיני מבין דבריו דאי בלשון מתנה בלא סודר מאי איריא משום מצוה בלא מצוה נמי אמאי ליתסר וכו' ואפשר דאף להקנות במשיכה בלא קנין סודר סובר המרדכי דאסור משום דמחזי כמקח וממכר ובמקום מצוה התירו עכ״ל ומוכח דפשיטא ליה למרן דבמשיכא מותר להקנות בלא מצוה נמי אלא דבתר הכי כתב דאפשר דהמרדכי סבר דבכל גוונא אסור להקנות שלא במקום מצוה ונעלם מרבינו דהרמב"ן והרא״ה והרשב״א והרי״טבא כתבו בפירוש דבכל גוונא אף במשיכה אסור לקנות בשבת כמבואר בדבריהם פ״ק דכתובות הובאו בשיטה מקובצת שם דף ל"ה ע״ג ע״ש באורך. וכבר הרב מגן אברהם הביא דברי הרי״טבא ע״ש באורך ועיין מ״ש בש״ות מים רבים א״ח סימן כ״ט וסימן ל':

ח

אבל לשכרו ולהזכיר לו סכום מעות אסור. כן כתבו הרמב״ן ומהר״ם והטור והר״ן והרב המגיד ודלא כהגהות מרדכי כמבואר בדברי מרן בבית יוסף ועיין בס׳ ארחות חיים דף נ״ז ע"ג:

וזו היא שקשה על רבינו הרדב״ז בתשובות החדשות סימן רי״ג שהתיר בפשיטו׳ גמור לשכור ולהזכיר סכום מעות כאלו הדבר אין בו צד פקפוק כלל ולא זכר מלהקת גדולי הפוסקים המפורסמים הנז׳ דאסרי כמבואר:

ט

הגהה. ונודר צדקה או לחזן דאסור וכו׳ עיין בש״ות שאלת יעבץ סימן קס״א:

י

מה שנהגו להכריז בית וחנות למכור ולהשכיר ופורעים לשמש המכריז. יש ללמד זכות עליהם ש״ות כנ״הג סימן ט״ז:

יא

לקרות גאזי״טאס יש להחמיר שיש בהן ידיעה ממשא ומתן שאלת יעבץ סי׳ קס״ב:

יב

דין ח׳. הרהור בעסקיו מותר וכו׳ ומטעם זה מותר לעיין במלאכה אסורה בשבת הנעשות על ידי עכו״ם להתלמד לעשותה כמעשהו ממנו ובאופן שלא יהיה טורח בעיון זה כי אם ראית עיני ומילתא דאתיא בקל. מהר״ם פרובי״נצאל בתשובה כ״י סי' מ"ח:

יג

הרהור מתוך הכתב אסור. שאלת יעבץ סי' קס״ב:

יד

אשר נמלא את ידו בחכמת הרפואה ללכת בשבת למקום הנתוח יש כמה מלאכות ומוקצה. ש“ות שאלת יעבץ סי׳ מ"א ע״ש באורך:

טו

דין י״א ומעלה בערכאות. מה שהתירו לומר לעכו״ם לכתוב כתב בשבת על מה שהיו מבקשים מהיהודים חמשים דינרין וכתבו הקהל לשלטון על ידי עכו״ם שמא יניח להם הממון ההוא או יתפשר בדבר מועט לא יפה עשו ואיסורא קעבדי דאמירה לעכו״ם שבות. רבינו ישעיה הראשון בתשובותיו כ״י סי׳ צ״ח והאריך מאד לדחות ראיות המתירים ולהוכיח האיסור:

טז

דין י״ב. הגהה. אבל אין מחרימין וכו' כתב הרב מגן אברהם רשד"ם סי׳ ח' כתב דמותר לנדות לעי שחילל שבת וכן כתב ספר חסידים סי׳ ת"ט עכ״ל ותמה עליו בס׳ אליה רבה דס' חסידים כתב להפך דאין גוזרין חרם בשבת דכתיב בו ברכה עכ״ד ולק״מ דכונת הרב מגן אברהם הוא דמהרשד״ם אוסר לנדות אלא למי שחילל שבת וכ״כ ס׳ חסידים דאסור לנדות והיינו לאפוקי ממהר״י אדרבי בש״ות דברי ריבות שכתב משמו בסמוך דחכם רשאי לנדות לכבודו על זה כתב ורשד״ם התיר לנדות למי שחילל וכו׳ כלומר הא לא״ה אסור וכ״כ ספר חסידים כדעת מהרשד״ם דאסור לנדות הפך מהר״י אדרבי. ולצורך מי שחילל שבת יודה ספר חסידים למהרשד״ם דהוא תלמוד ערוך פ׳ הדר דרבינא שמתיה לההוא דחילל שבת אף שיש לחלק דאפרושי מאיסורא לפי שעה שאני וכמ״ש מהרשד״ם:

וכבר ידוע דהרב מגן אברהם רוב תשובות האחרונים אשר העלה ואשר הביא מגן גבורהו לקוחים הם בידו מס׳ כנסת הגדולה ושיירי. ופוק חזי שרש דברי הרב כנסת הגדולה משם האחרונים לקמן סי' של"ט וע״ש בשיירי ובס' יד אהרן:

יז (טו״ב)

דין י״ד. מי ששלחו לו שהוציאו בתו וכו' דוקא דהיא לא פשעה אבל אם בנו הלך להמיר דהוא פושע לא ודלא כמ״ש בש״ות נחלת שבעה סי׳ פ״ג וכבר מחו לה אמוחא הרב שבות יעקב ח״א סי' ט״ז והרב אליה רבה. אך הרב אליה רבה כתב דיש להקל באיסור

דרבנן:

יח

מי שרוצה למסור ליחידי סגולה ואם ילך הפרנס תכף השג ישיג והצל יציל ליחידים שלא יפסידו ממון ולזה שרוצה למסור שלא יעשה עבירה גדולה כזו יש מי שהורה שמותר לחלל שבת בשביל זה והרב שבות יעקב ח״א סי' ט״ז הוכיח דטעה בהוראה זו ואיסור גמור הוא לחלל שבת בעבור זה:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה