אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

שיורי ברכה

סימן רצא

[סימן רצ״א. א

דין א'. לקיים אותה בכביצה וכו׳. כן כתבו בעל הלכות גדולות והטור והר"ן כמו שכתבתי לפנים. וכן ראיתי תשובה כ״י להרב אלברגלוני בש״ות הגאונים כ״י סי' ע׳ שכתב לאכול בסעודה ג' כביצה וכן ראיתי שכתב רש״י בס' האורה כ"י סי׳ נ״ה. וראיתי להרב פרישה שכת' יכול לקיים אותה בכביצה פירוש לפי שזה מיקרי אכילה ושביעה לכ״ע ויוצאין בו ידי כ״ע ואעפ״י שרבינו פסק לעיל סי׳ קפ״ד לענין שיעור אכילה לברך עליה ברכת מזון בכזית כר״מ היינו משום דפסק הכא לחומרא והכא לחומרא דלענין שיעור סעודה בעינן כביצה כר"י ולענין בהמ״ז חייב אף בכזית כר״מ עכ״ל ואינו מחוור דבסי' קפ"ד קפסיק ותני דהלכה כר״מ וכת׳ שכן פסקו ר"ח והלכות גדולות ומאחר דהכי הלכתא פסיקתא כר״מ אין מקום לחומרא זו דהלכתא כר״מ דר' יוחנן סבר כוותיה דר״מ כמ״ש שם הטור וכדמוכח בבבלי וירושלמי כמ״ש ז״ל ותו דתנא דמתניתין סתם כר"מ ותנן עד כמה מזמנין עד כזית כמ״ש הרש״בא בחידושיו ומרן בכסף משנה ומה״רם ן׳ חביב בתוספת יה"כ דף יו״ד. הן אמת דמדברי התוס' ודעמייהו משמע דחשיבי הא כמחלקת אחר סתם דתנן השמש שאכל כזית כמ"ש הרב תי״ט ויש צדדין לכאן ולכאן ואין להאריך בזה כאן. ומ״מ לכל הדברות כל הגדולים או רובם פסקו כר״מ ואין כאן חומרא הו"לל טור לפסוק גם כאן בסעודה שלישית בכזית. ותו דאי מספקא לטור ומרן אי הלכה כר״מ לא ה"ול לפסוק דמברך בה"מז בכזית מצד חומרא דאין להחמיר ולברך ד׳ ברכות משום חומרא ואדרבא קי״ל ספק ברכות להקל ומה גם לרוב הפוסקים דסברי דר״מ ור׳ יהודה בדרבנן פליגי דמדאוריתא אין לברך עד כדי שביעה וא״כ ספיקא דרבנן לקולא. גם מ״ש הרב בית חדש הכא דהטור בדיעבד הוא שפסק דמברך בכזית כר״מ אבל לכתחילה צריך לאכול כביצה כר' יהודה לא משמע הכי מדברי הפוסקים דנראין הדברים דהלכה רווחת בכזית כר"מ . ומשמע נמי דר"מ ור׳ יהודה גם לכתחילה פליגי דלר״מ אפי' לכתחילה מצי לאכול כזית ולברך ולר' יהודה אף דיעבד לא יברך על כזית.

והיותר נראה דודאי אף לכתחילה מצי לאכול כזית ולברך דהלכה כר״מ מיהו הכא דבעינן סעודה סברי רבוואתא דלפחות בעי כביצה ואע"ג דהוי אכילת עראי שבת משוי לה קבע בכביצה וכמ״ש לפנים בס״ד ועמ״ש מהר"י קולון שרש קע״ט ובס' אליה רבה סי' תרל״ט ס"ק ך':

ולפום מאי דכתיבנא מתרצתא תמיהת מה"רם ן' חביב בתוספת יה״כ שם שתמה דמ״נל לפוסקים דסעודה ג׳ בעי כביצה מי עדיפא מאכילת מצה בליל י״ט של פסח דסגי בכזית וכן בלילה ראשונה של סוכות ע״ש דגבי מצה כתיב אכילה וסתם אכילה בכזית וכן בלילה ראשונה של חג דיליף ט״ו ט״ו ומשום הכי סגי בכזית אבל הכא דבעי סעודה לפחות סברי דהוי כביצה ואף בכביצה שבת הוא דמשויא לה קבע כאמור ועל הרב מה"רם ן׳ חביב יש להרגיש דטפי הו"ל להקשות מסעודה א' של שבת דאמרינן עלה אף שאינו צריך אלא לכזית כמו שהקשה הרב תי״ט וכתבתיו בפנים.

ב

דין ג'. יפסיק הסעודה וכו'. תיקון זה כתב רש״י נמי בס׳ האורה וכ״י סי׳ הנז׳ למאן דלא אפשר ליה לתקוני תרתי מאכלי לתרי זימני. אבל מצאתי לרבינו הרב אלברגלוני בתשובה כ״י דכתב דהוי ברכה לבטלה ומאי דנהוג למעבדינהו אחדא תנא הוא שלא כהלכה.

ג

דין ד׳. אין צריך לקדש בסעודה ג' וכו' רבינו אשר בר חיים בספר הפרדס כ״י כתב דדעת הרמב״ם דצריך לקדש בסעודה ג' וכ"ה הטור בדעת הרמב״ם ונמשכו אחריו רבינו האר"י זצ״ל והרב בס׳ יוחסין דנקטי הכי בדעת הרמב״ם וכבר כתיבנא בעניותין זאת לפנים שדעת הרמב״ם נראה כמו שכתב מרן בכ״מ שישתה בתוך הסעוד׳ ולא שיקדש ולפ״ז דעת הרמב״ם בסברת האר״י זצ"ל למעשה ודלא כס׳ יוחסין ודעמיה שכתבו דעל דרך האמת צריך לקדש גם בסעודה ג׳ וכמ״ש לפנים בס״ד.]

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה