אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

שיורי ברכה

סימן ערה

[סימן ער״ה. א׳

דין א׳. ואין קורין בספר לאור הנר וכו׳. ועכשיו נהגו התר לקרות לאור נר שבת אפי׳ יחיד משום דיש הכר בנר שבת שהוא משונה משאר נרות הדולקות בחול. הר״ש שער אריה בהגהותיו כ״י וכתב עליו הרב מהרי״ל וואלי בהגהותיו כ״י אף דמילי דסברא נינהו יש לגמגם בהם ממה שביאר הרב ב״ח ע״ש עכ״ד ואני אומר דישתקע הדבר ולא יאמר ומהנהג טעות הוא.

ב

דין ב׳. אבל שנים וכו'. הא דשנים מותר הוא כמו פרשה הצריכה לשבת או כל דבר שרוצים התלמידים לקרות בתלמוד כמנהגם בחול כלן בענין אחד מותר או לא כי יש קדמונים שאסרו ילמדנו אדונינו. ודאי הלכתא כרבה ואין אדם חלק עליו ושנים שקורין בעינן א׳ א' מותר דהכי סליקא שמעתא ומילתא פסיקא אמר שנים קורין בענין אחד וטעמא דמנטרי אהדדי וליכא למימר דהא מילתא בפרשה או בחזנות שצורך לאותה שבת אלא כל ענין א' לשנים מותר ואפי׳ תלמוד. גמ' הכי סלקא. מיהו לא רגילי רבנן למעבד הכי ולא חזי לנא ולא שמיע לן דנקיטי נוסחא וגרסי בשרגא בלילי שבתא. ומאן דאסר לאו גמרא נקט. אלס סייג שוי במנהגא. רבינו האיי גאון בתשובת שאלה בשו״ת גאונים כ״י סי' מ״ז.

ג

יש מן הגדולים שכתב שני בני אדם אסורין לפלות יחד בבגד אחד שזה מעיין בצד אחד וזה מעיין בצד אחר ואינו דומה לשנים קורין בספר בענין אחר שהם נסמכים יחד בקריאה וכל א׳ עינו על חבירו. ויש מי שהתיר דבר זה זהו א' שיסכימו ביניהם שיזכיר האחד על חבירו ויראה לי שגם זה אסור שהמפלה כלים וכיוצא בזה עינו לפלית הבגד ואינו משגיח במה שעושה חבירו אבל אם אחד עולה עליהם לשמרם בזה יראה שהוא מותר. ס' הבתים כ״י בית ד׳ בית מנוחה שער המלאכות שער ו׳ ומכאן תשובה למ״ש הרב מגן אברהם שלא התירו בדבר רשות אלא בקריאה שהיא מצוה והבאתיו לפנים. ומה שנסמך הרב ב״ח יראה שאין כוונת הב״ח כן אלא דכששנים פולין לא דמי לשנים קורין וכמ״ש הגדולים הנז׳ אבל מודה דאם אחד שומר שרי וכמ״ש בספר הבתים וכ"כ הרב ט"ז:]

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה