אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

שיורי ברכה

סימן ערב

[סימן ער״ב. א

דין ט׳. במקום שאין יין מצוי וכו׳. לפנים אות ח' הבאתי דברי הרב פר״ח סי׳ תרע״ח דאם אין לו פת או יין לא מצוי לקדש דבתפלה יצא י״ח קדוש דאורית' וכ״כ הרב מגן אברהם לעיל ריש סי' רע״א. ועתה ראיתי לרבינו ישעי׳ הראשון סי' ע״א שהאריך בענין זה בס' המכריע וכתב בסוף וז"ל היכא דליכא סעודה לא מחייב בקדוש ומשו״ה לא מקדשינן בי"הך ואעפ״י שחל בשבת וכו' והנכון בעיני לומר דנפיק אדם ידי חובה בקדושה דתפלה שמברך מקדש השבת שאינו מן התורה לקדש בתפלה ועל הכוס כי אם בתפלה בלבד ועל זה אמרינן דנשים חייבות בקדוש היום דבר תורה אבל הקדוש שבסעודה הוא תקון חכמים אפ״י שמצאתי כתוב בהלכות גדולות ואע״ג דמדכר בקדושא צריך לאדכורי בצלותא מ״ט זכור וזכרת תרי קראי כתיבי ואתו מועדים ילפי משבת מה שבת בתפלה ועל הכוס אף י״ט בתפלה ועל הכוס נ״ל שאין זה כתוב בשום מקום אלא מלבו אמר הדברים הללו לתת טעם לדברי חכמים שהצריכו לקדש בין בתפלה בין על הכוס ועיקר קדושא דאוריתא אינו אלא מה שאנו מברכין בתפלה מקדש השבת וזה שבסעודה מדרבנן הוא עכ״ל עין רואה הסכמת רבינו ישעיה בדברי הפר״ח ומגן אברהם הנז׳ בהדיא. ופשיטא ליה דמ״ש הגאון בה"ג מפי עצמו אמרה. ואנו בעניותנו צדדנו כן בדרשת הגאון לי״ט דמותיב מינה הרב אליה רבה להרב המגיד ככתוב לפנים סי׳ רע״א אות ב׳ ע״ש ועלה בידינו דאשר אין לו לחם ויין כגון שעומד במדבר אין לו שיאמר ברכת הקדוש ודלא כהרב מהר״י מולכו שהבאתי לפנים דהגם דיש מן הראשונים דדעתו דצריך לקדש מדאוריתא אף שהתפלל מ״מ כיון דרבינו ישעיה הראשון וסיעתו והאחרונים סברי איפכא לא יברך ברכת הקדוש ולא יכנס בספק ברכות לבטלה. וראית בס׳ הבתים כ״י שער א׳ מבית מנוחה שכתב וז״ל יש מן הגדולים שכתב מי שאין דעתו לאכול בלילי שבת מקדש על היין ואעפ״י שאין שם סעודה שאין מבטלין הקדוש מפני הסעודה ויש מי שכתב שאין מקדש אלא אם כן יטעום כזית וזה נראה עיקר עכ״ל הרי דגם הוא ז״ל תפס עיקר דגם דיש לו יין אין לו לקדש אא״כ יאכל מידי שיהיה במקום סעודה כמבואר. בלפנים אות ט'. נפל טעות ג׳ פעמים דסעודת ליל שבת דאוריתא וצריך להיות מדברי קבלה.

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה