אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן תרצב

שיורי ברכה

א

דין א'. ושעשה נסים ושהחיינו וכו׳ אם אין לו מגילה יברך שהחיינו אך לא יברך ברכת שעשה נסים וברכת הרב את ריבנו. הרב החסיד מהר״ר יעקב מולכו בתשובותיו כ״י סי׳ ע״ח אבל האחרונים כתבו דגם שהחיינו לא יברך.

ב

וביום אינו חוזר ומברך שהחיינו וכו׳. עיין בפסקי הרב המאירי למגילה דף ז׳ ע"ב ובש״ות מהר״ש בן הרשב״ץ סי' נ״ד.

ג

הרב את ריבנו וכו'. אין לומר בפתיחה האל הרב את ריבנו שהרי אמר אלהינו וכמ״ש ז״ל. וכתב הרב שיירי כנ״הג רבינו בע"הט אף שכתב בנסח הברכה האל הרב את ריבנו בחתימה לא כתב האל אלא ברוך אתה ה' הנפרע וכן ראיתי להרמב״ם פ״א והרב ב״ח העתיק בנסח הרמב״ם האל הנפרע ובנסחתנו ליתיה עכ״ל וק״ק ממ״ש הרב עצמו בס' דינא דחיי עשין דף קכ״ט ע״א וז״ל ולא ראיתי לפוסקים שהביאו אלא בא״י הנפרע וכו' אבל הרב המחבר הביא הגירסא בא״י האל הנפרע וכן היא הגירסא בספרי הרמב״ם בדפוסים ראשונים שנדפסו עם מגדל עז ואפשר לומר לפי דעתם דג׳ פעמים יש האל בברכה זו וכו׳ עכ״ל הרי הוא עצמו העד העיד בנו שכן הגירסא בספרי הרמב״ם האל הנפרע כמ״ש הרב ב״ח וצירפו עם הסמ״ג ומאי קאמר בשיירי דהב״ח כתב וכו' ובנסחתנו ליתיה הא איתיה בנסחת הרמב״ם בדפוסים הראשונים ועל הרוב בהו הוה גריס הרב ב״ח מראש מקדם קודם שיתפשט דפוס הכסף משנה. ושם בם׳ דינא דחיי כתב שנראה מדברי הה״מ דגירסת הרמב״ם היא בא"י הרב את ריבנו ע״ש וכן יש להוכיח קצת מדברי מרן בב״י לעיל סי' קפ״ט שהביא משם הרד״א שלא לומר האל בברכה רביעית ושכ״כ רב עמרם בברכת המגילה וכתב מרן דהרמב״ם כתבו בברכה רביעית ובמגילה אלא משמע קצת דלא הוה גריס ליה כהרמב״ם גבי מגילה:

ד

הגהה ואין לברך אחריה אלא בצבור וכו' והרדב״ז בתשובה סי׳ תרס״ה כתב דאפי׳ יחיד מברך אחריה.

ה

דין ד׳. מי שהוא אנוס קצת וכו׳ הרב פר״ח דחה דין זה בשתי ידים דעד צאת הככבים לא מיקרי לילה וקריאה בלילה מפיקינן מקרא ולילה ולא דומיה לי ע״ש ומצאתי להרב המאירי בפסקיו דף ג׳ ע"ב גבי זמני בני הכפרים כתב ומכאן סמכו גדולי המפרשים לחולות וליולדות שאין צריכין להעריב כ״כ ורשאין למהר קריאתן מבעוד יום ואף שהוא עדיין בתחום י"ג.

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה