אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן תרעד

סימן תרעג

א

דין א'. אבל להדליק זה מזה ע״י נר של חול אסור וכו׳ כתב הרב המגיד דזהו דעת הרמב״ם ועמ״ש על זה מהרח״א בס׳ עץ החיים בלשונות דף ד׳:

ב

על ידי נר של חול וכו' הרב פר״ח לעיל סימן תר״ע כתב דמה שתירץ הרא״ם שהדליקו המנורה על ידי פשוטי כלי עץ ליתא לדעת הר"מ והרמב״ן והרשב״א דסברי דעל ידי קנסא אסיר ובמקדש היו מדליקין על ידי פתילות ארוכות עכ״ל ומקשים דלא דמי דעל ידי קנסא היינו שמדליק קנסא מנר מצוה כדי להדליק נר מצוה אחרת אבל הכא פשוטי כלי עץ היו חול ובהם היו מדליקין הנרות בנר חול ולא שהיו מדליקין מזה לזה על ידי קנסא:

ג

ויש מתירין גם בזה וכו' כן נראה דעת הראב״ד בהשגו' וכמו שכתב הרב המגיד שדעת הראב״ד דאף על ידי קנסא מותר וקשה דבס' ארחות חיים כתב וז”ל מותר להדליק מנר לנר כתב הראב״ד משרגא לשרגא שלא על ידי קנסא וכן דעת הרשב״א וה״ר משולם כתב אפי' על ידי קנסא וכו' ע״ש הרי דהשוה דעת הראב״ד לדעת הרשב״א:

ד

כתב הרב ב״ח בשם ה״ר. ישראל בהגהות שסביב המרדכי דכיון דקי״ל דכבתה אין זקוק לה אם כבתה אין להדליקה מנר של מצוה אחרת להכחיש המצוה חנם עכ״ל וכתב עליו הרב פר״ח ולא מן השם הוא זה דטעמא דאכחישי אתותב בגמרא אלא טעמא משום בזויי מצוה עכ״ד ואני בעוניי אומר דזו מחלוקת בין הראשונים ואיכא מאן דסבר דמ״ד משום אכחושי לא אתותב אלא דקאי בקשיא ואמטו להכי שאל מאי הוי עלה ואסיק בטעם אכחושי וכמו שביאר שיטה זו הרא״ש בפסקיו וכמבואר בחידושי הרשב״א ומאחר שכן תו ליכא לאקשויי על ה״ר ישראל דהא אתותב טעמא דאכחושי דהוא סבר כסברת הגדולי׳ דסברי דלא אתותב ומסקינן כוותיה ודוק היטב:

ה

דין ב׳. ומותר להדליק זה מזה. כל נר שמדליק לכבוד שבת ולכבוד בית הכנסת אין להם שיעור בית יהודה א״ח סי' כ״א:

ו

הגהה. אין להדליק זה מזה וכו' עמ״ש הרב מהר״י עאייאש בש״ות בית יהודה סי׳ הנז׳:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה