אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן תרעב

שיורי ברכה

א

דין א'. ויש מי שאומר שאם הוא טרוד וכו׳ וזהו סברת א״ח והביאו מרן בב״י והגם דלשון א״ח מי שהדליק וכו׳ יצא משמע דיעבד ס״ל למרן דה״ה לכתחילה אם היה טרוד דהא מייתי ראיה מרב דצלי של מ״ש בשבת והתם צלי לכתחילה. ומרן בב"י הביא הנסחא רב צלי של ע"ש וכו' ובארחות חיים כתוב כמו שכתבתי וכ״כ מרן בב״י סי׳ תרצ״ה בשם הגהמי״י וכתב עליו שיירי כנ״הג ליתא להאי מימרא בשום דוכתא אלא בפ' תפלות השחר רב צלי של שבת בע״ש. וכ״כ בשיירי סי׳ קפ"ח:

ומפשט דברי מרן משמע דלהרמב״ם וסיעתו דסתמו דאין מאחרין ולא מקדימין היינו אפי' טרור וא״ח פליג דאם הוא טרוד יכול להקדים ולפ״ז סתם מרן דלא כא״ח בריש׳ ונקטינן כסתם וכדעת מרן לדין דקבלנו הוראותיו ואפי׳ טרוד לא מצי להקדים:

אמנם אפשר לומר דהא דנקטה מרן דלשון יש מי שאומר היינו כי אורחי׳ דמרן דסברא מחודשת דלא אתפרשא בשאר פוסקים מייתי לה בלשון יש מי שאומר כמ״ש הסמ״ע ודעמיה ואין חילוק בין היכא דקאמר יש מי שאומר להיכא דקאמר ויש מי שאו' כדכתיבנא בעניותין בח״מ סי' י“ו ע״ש וה״נ דכוותא דגם להרמב״ם ודעמיה מי שהוא טרוד יכול להדליק כדעת א״ח אלא דהרמ' איירי ברובא דעלמא דלא טרידי וכן משמע קצת בא״ח שהוא מקור דין זה דלעיל מייתי שני הסברות ואח״כ כתב מי שהוא טרוד וכו' דלא גרע וכו' ומשמע דהוי אליבא דכ״ע וכן עיקר דמנקט מילתא מציעתא עדיף:

ואחזה אנכי להרב יד אהרן שכתב דלדעת הרמב״ם קשה קושיא אלימתא דבע״ש אימת ידליק משתשקע החמה אי אפשר שהוא בין השמשו׳ וקודם שתשקע לא יצא י״ח וכתב דמ"ש רבו מהר"ב לוי דאין דנין אפשר ומשא״א לא נהירא כיון דס״ל להר״מ דהוי עיכובא משתשקע וכו׳ ע״ש באורך ולק״מ דכיון דמראש מקדם תקון רבנן תמניא יומא ובכלל' איכא שבת הכי תקון בעידן תקנתא דבע״ש ידליק בעידנא דמצי אדלוק קודם שתשקע. ובחול משתשקע לעיכובא. אלא שדעת הר"ן בזה דכיון דלא פורש בהדיא בש״ס דקודם שקיעה לא יצא וחזינן דבשבת מוכרח קודם השקיעה אית לן למימר דרבנן השוו את מדותיהם שיהיה הדין שווה בין בחול בין בשבת ובהכי ל״ק קושית מהר״ב הלוי על הר״ן. אבל ודאי דעת הרמ' וסיעתו דהכי תקון ברישא כדבר האמור. אך ק״ק על הר״ן ממאי דאתמר במסכת סופרים פ' ך' מצות הדלקתו משתשקע החמה וכו׳ ואם הדליקו ביום אין נאותין ממנו ואין מברכין עליו וכו׳ ע״ש ופשט הלשון משמע דאם הדליק קודם שקיעה אין מברכין:

ב

דין ב'. הגהה ובלילות אחרות ידליק כשאר בני אדם וכו׳ דברי מור״ם הללו מסכימים למה שפירש הרב מהר״ם הלוי ס' כ״ה והרב כנ״הג כתב שהוא דחוק ופירש פירוש אחר דקאי אלילה שלאחר חנוכה וכתב דגם דברי מור״ם אפשר לפרשה כפירושו ג״כ. ולא נהירא דפירוש מהר״ם הלוי עיקר והוא פירושו של מור״ם ואשתמיטיתיה דברי הרב שבלי הלקט סי׳ נ״א ששם מפורש כמ"ש מהר״ש הלוי. ותו דפירושו דחוק טפי מפי' מהר“ש הלוי. וכן הסכים הפר"ח:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה