ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תרסו
א
מקום ארבע על ארבע לעשות היכר וכו׳ כ״כ הר״ן דאע״ג דאויר ג׳ פוסל משום הכרא בעי ד׳ וכ״כ הרב מגן אברהם אלא שלא הזכיר הר״ן וכתב ועיין בתוס' כלומק דבהכי מתורץ וגם הר״ן על דברי התוספות אמרה:
ב
אם היא סוכה גדולה כלומר שבמקום אחר חוץ ממקום הפחת נשאר הכשר סוכה צריך לפוסלה כ״כ הר"ן לדעת רש״י:
ג
אינו יכול לפחות שהוא י״ט וכו׳ גתב בס' יד אהרן וז״ל זהו כדעת הרא״ש ושלא כדעת רש"י ולפירש״י אף לדידן צריך לעשות הכר בח׳ ספק ז' וז״ל הרא״ש פי׳ רש״י הא לן לבני בבל שהתר שלהם ספק ז׳ וכו' מדליק בה את הנר ולא יפחתנה ויפסלנה לפי שצריך לישב בה מחר משמע מתוך פירושו דסוכה קטנה צריך להדליק בה את הנר כדי שלא יהא נראה כב״ת מה שיאכל בה בלילה ותימא לי שלא ראיתי מי שעשה כן ע״ק דריב״ל וכו׳ ואחר המחילה מה שרוצה להבין בעד רש״י לא כן אנכי עמדי שהוא הבין דמ״ש רש״י מדליק בה את הנר קאי לח' ספק ז' אבל נראה דמ״ש מדליק בה נר בט׳ ספק ח׳ ולא יפחתנה ויפסלנה ביום ז' לפי שצריך לישב בה למחר לאכול בה בח' ספק ז' א״כ נמצא דרש״י נמי ס"ל דלדידן נמי בח׳ ספק
ז' א״צ שום הכר עכ״ל הרב יד אהרן נר"ו ואני אומר דאי כוונת רש״י כפירושו א"כ מ״ש מדליק בה את הנר בט' קאי ולדבריו דמ״ש רש״י ולא יפחתנה ויפסלנה קאי אשביעי הו״ל לפרש בהדיא רש״י ולא יפחתנה בז׳ כיון דבט' איירי ולא הו״לל מדליק וכו' ולא יפחתנה וכו׳ בסתם דמשמע דבזמן אחד איירי ותו דטפי הו״ל לרש״י לפרש טעמא דלא יפחתנה בח' בערב או בט׳ בתחילתו דטעמא משום שהוא י"ט ומלפרש אמאי לא יפחתנה בז'. וכי תימא שהדבר פשוט וא״צ לאומרו גם הא דכתב מפני שצריך לישב בה הוא דבר פשוט. וכבר שמעתי וגם ראיתי את הלחץ שנדחקו לפרש שני פירושים בדברי רש״י ואת כלם ישא רוח וגברא דשפיר חזי עין לו ראתה בדקדוק בדברי רש״י שהעיקר כדפי' הרא״ש בדבריו. ותו דהא מצינו סברא זו אשר ייחס הרא״ש לרש״י בס׳ הרוקח סי' רכ״ב וז״ל שמיני ספק ז׳ הוא י״ט וכו׳ וקי״ל יתובי יתבינן בסוכה ברוכי לא מברכינן ומכניס בה מאני מיכלא ויושב בה לאכול ליל ח' ויום ח' עכ״ל הרי דקאמר דבח' ספק ז׳ מכניס מאני מיכלא ומאחר שכן הנה אמת דרש״י הכי ס״ל כמ"ש הרא״ש ודוק היטב: