ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תרסה
א
דין א'. ואפילו נפסל וכו׳ מרן בב״י הביא משם ארחות חיים דבפסל מותר לאכלו ותמה דאמאי לא מתסר משום דאתקצאי. והב״ח והט״ז תירצו עש״ב וכבר הרב אליה רבה והרב יד אהרן המה ראו כן תמהו שלא ראו הירושלמי עש״ב ותו ק״ק על מרן כי בארחות חיים עצמו סיים א״ר יוסי תמן הוא ולא אחר שהוא תירוץ הירושלמי ע״ש בא״ח דף קי״ו ע״א ועיין בספר ט״ז ובספר קרבן נתנאל שהשיגו:
ב
אסור אף בח' וכו' מהר״ם מלובלין בשיטתו בשבת דף כ״ג וז״ל ולדידן באמת הסוכה אפילו בט' אסור מה״ט דספק ח׳ הוא והט' לדידן כח׳ לדידהו אבל אתרוג אינו אסור כי אם בז' אבל בח' הוא מותר אפילו לדידן שהרי גם לדידן אין נוטלין האתרוג כי אם עד שחרית יום ז׳ ותו לא ואפשר דלדידן דח׳ ספק ז׳ אסור האתרוג גם שח׳ דשני ימים בחד יומא לענין זה אבל אינו מוכרח עכ״ל וק״ק דהרב מצדד צדדים באתרוג לבני ח״ל אי מותר בח' והוא פלוגתא דאמוראי שם בסוכה דף מ״ו ופסיק הש״ס הלכתא כאביי דאסר וכן פסקו כל הפוסקים ולא הי״ל להרב לסתום דבריו כל כך:
ג
ואפילו חל להיות בא' בשבת ויש אוסרים וכו'. הרא״ש בפסקיו הביא משם ה״ר פרץ דאסר משום הכנה וכתב ולמאי דפרשית דלא שייך כאן הכנה מותר ומרן בב״י כתב על דבריו ונראה דמה שפירש דלא שייך כאן הכנה היינו מ״ש דלא מתסר מטעם דאתקצאי לב"ה ויותר נראה שרומז למ״ש בריש מס׳ י"ט וכו' עכ״ל וק״ק במ״ש דהיינו ע״ש דלא מתסר מטעם דאתקצאי דמה ענין אתקצאי להכנה. ומ״ש שרומז למ״ש בריש מס' י״ט היא דחוק ותו דלעיל בסמוך ממש בשבת דמקלע במוצאי י״ט האחרון לענין נויי סוכה כתב כרא״ש וגם משום הכנה ליכא למיסר דמה הכנה יש כאן וה״ר פרץ וכו' ע״ש והרי הוא כמבואר דמ״ש הרא"ש ולמאי דפרישית היינו דסליק מיניה ממש: