אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן תרנא

סימן תרמט

א

דין א'. שיטול כל א׳ לולב וכו׳ אני נוטל לולב אחוריו נגד פני וכן ראוי ע״פ הסוד וכ"כ בס׳ קבלה ובשבלי הלקט משם המדרש וכן נהגו מקובלים הראשונים ואף לפי הפשט ראוי לעשות כן הרדב״ז ח״ב סי׳ ק״ע ועיין אליה רבה לעיל סי' תר״ן:

ב

וג' הדסים וכו׳ נטלו כל הקהל ולא היה בלולב אלא ג' הדסים צריך לחזור וליטול לולב בג' הדסים ואין כאן משום מוקצה אך לא יברכו. הרב כנ״הג בתשו' א״ח ח״ב סי' מ״ז וכ״כ הרב בית דוד סי׳ תנ״ה וכתב שם דאם נטל בד אחד של ערבה צריך לחזור וליטול ולברך עש״ב. ומ״ש לקמן אות ט׳:

ג

הגהה. בחד דלא קטים. הרב מגן אברהם כתב דבשעת הדחק סגי בחד וקטים כדעת הרמב״ן וק״ק דלא העיר דבלשון ארחות חיים דהביא מרן בב"י סי' תרמ״ו אשר משם שרש הג״הה זו כתוב ומכשרינן בחד וקטום:

הן אמת דבתחילת הלשון כתוב בחד ולא קטים. ואפשר דמכח זה סבר מור"ם דצ״ל גם בסוף דבריו חד ולא קטים:

אך אוסיף להביט בס׳ דרכי משה א״ח סי' תרמ״ו צדיק עת״ק בין בתחילה בין בסוף חד וקטום והוא הפך מ״ש הרב עצמו בהג״הה

זו. ואולי ט״ס הוא:

ועל מבוכה זו ישב ולבסוף הוקף הר' כג״הג בתשובתו הרמת״ה הנז׳ הוא הצ״ד כמה צדדין לומר דט״ס בתחילת דיבר או בגמר דבריו נתפס הטעות או דברים כהוייתן ואין כאן ט״ס וברישא הוא דאמר לכתחילה ובסוף דמכשר חד וקטום הוא כשאינו בנמצא עש״ב. ובס' ארחות חיים דף קי״ד ע״ג כתב בתחילה בחד דלא קטים ובסוף כתב מוקמינן אדינא ומכשרינן בחד וכן הלכה למעשה:

שוב ראיתי בחידושי הר״יטבא לסוכה דף ל״ד שכתב כמו שהביא משמו ארחות חיים וסיים ומכשריכן בחד וקטים כמו שהביא מרן משם א״ח ושם מבואר דסבר דנקיטינן כקולא דתרוייהו וכמו שביאר הרב כנ״הג בתשובה הנז׳ והכי אסיק דס״ל כהרמב"ן:

ד

דין ג׳. אטר וכו' עמ״ש בעניותנו לעיל סי׳ קפ״ג בס״ד:

ה

דין ד׳. אדם שאין לו יד וכו׳. אם אין לו ידים וזרועות יטול בשיניו כיון דלא כתיב יד וכמ״ש בא״ה סי׳ קס״ט דגרמת חולצת בשיניה. ואם אין לו ימין יטול הלולב ואתרוג בשמאל וכן אם אין לו בשמאל יטלם בימין והא עדיף מליטול בזה אחר זה. הרב החסיד מהר״ר יעקב מולכו ז״להה בתשובותיו כ״י סי' ן׳:

ו

דין ה׳. על נטילת לולב ושהחיינו. בירושלמי פ' לולב הגזול כשהוא נוטל ומברך על נטילת לולב מתפלל בו אומר שהחיינו. והאריך הרשב״ץ בזה בתשובותיו בח"ב סי׳ ר״ד:

ז

דין ח'. ינענע בשעה שמברך וכו' עיין מה שכתב הרשב״ץ בתשובותיו ח״ב סי' ר״ה:

ח

דין י״א. צריך לחבר האתרוג ללולב וכו׳ עמ״ש הרב זקן אהרן בתשובותיו סי' כ״ג באורך:

ט

דין י"ב הגהה. ואם סח ביניהם צריך לברך על כל אחד וכו' כ״כ הגמי״י בשם רבינו שמחה אבל ממ"ש הרמב״ן והביאו הר״ן משמע דאף אם הפסיק א״צ לברך וכ״כ בהדיא הרי״טבא בחידושיו משם רבוואתא דרביה ורביה ע״ש דף ל״ד ולכן נראה דלא יברך כיון דהוי פלוגתא דרבוואתא וגמירי דספק ברכות להקל כנ״ל:

י

כתב ב״י משם ארחות חיים דה״ר משולם בירך ולא היה ערבה בלולב והביאו ערבה ובירך על נטילת ערבה והקשה הרב מגן אברהם ממ״ש ארחות חיים גבי חנוכה ואיהו מפרק לה דאזיל לטעמיה דסבר דמברך על כל אחד. ומדברי הרב טורי זהב משמע דדין זה מוסכם אף למ״ש מור״ם וכן הוא דעת הרב הלבוש. וכבר לחלק יצאת מפה קדוש אליה רבה דשניא הא מנר חנוכה דהכא לא מברך אלא על הלולב. אבל מאי דכתב עוד לחלק דש{א]ני הכא דאסור לברך אם אין כל המינין לפניו יש מקום לגמגם דאדרבא מטעם זה יש צד לומר שלא יברך אח״כ ודוק היטב:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה