אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן תרמט

סימן תרמח

א

דין א׳. בגזול ובגנוב וכו׳ הרב אליה רבה הביא משם הרוקח אם לוקח לולב גזול הולך וצווח לפני הקב״ה ואומר גזול ומ״הש אומרי' אוי לו לזה שנעשה סניגורו קטיגורו עכ״ל ונעלם ממנו שהוא לשון רז״ל ואתמר בי מדרשא פ׳ אמור ואפס קצהו בירושלמי פ׳ לולב הגזול:

ב

הגהה. יש ליזהר שלא יקצץ הישראל וכו׳ לפום ריהטא נראה דאי ידעינן דהעכו״ם הזה הוא נטע גנה זו יכול ישראל לקצץ דאף דהקרקע גזולה מ״מ מה שזרע הוא שלו וכמ״ש התוס׳ בר״ה דף י״ג ע״א ד״ה ולא קציר נכרי דאע״ג דירושה להם מאבותיהם מ״מ יש לו במה שזרע אף אנן נמי נימא דגנה זו שנטעה עכו״ם זה הגם דקרקע גזולה היא בידו ח״מ יש לו במה שזרע והזרעים שלו ואם כן יכיל ישראל לקצץ ממנה:

אך ראיתי לרבינו שארנו מהר״י זאבי ז"להה בדרשותיו פ' קרח שכתב להרמב״ם כתב הא דקציר נכרי ס״ל דלא כהתוס׳ וסבר דסוגיי פלג״ן בהדייהו ונקיט כסוגיית ע״ז ודחה סוגיית ר״ה עש״ב וכפ״ז יש להחמיר:

ודע דהרדב״ז בתשובה סי׳ תקי"ד התיר לישראל לקצץ וכתב דהכי עביד מעשים בכל יום והיה טעמו דכיון לבעל הקרקע יש לו שטר בעש״ג ומלכא אמר מאן דאית ליה דסקא ליכול ארעא דינא דמלכא דינא ונמצאת הקרקע שלו. וק״ק על הרב ועל האחרונים דלא זכרו מ״ש הסמ״ג בסוף עשין קל"ג בענין מעשרות וז״ל ואין להחמיר ולומר שעכו״ם גוזלי קרקע הם וקרקע אינה נגזלת שהרי קנאום בכיבוש ואע״ג דחיישינן פ׳ לולב הגזול בענין הושענא יש לחלק שהיו ישראל מרובים והיו לישראל קרקעות והיו גוזלין ומאנסין מהם וגם היו העכו״ם יותר אנסים ממה שהם עכשיו עכ״ל והרב בית חדש בתשובה הובאה בש״ות גאונים בתראי חדשות מעתה סי׳ כ״ד פקפק בדין זה:

ג

דין ד׳. גנות הצעירים וכו' כ״כ מרן משם א״ח וכ״כ הר"יטבא בחידושי סוכה ריש פ׳ לולב הגזול והאריך בחידושיו לע״ז דף נ״א ע״ב. והט״ז כתב לא ידעתי פירושו ול״נ שהוא לשון נגזר מהפסוק והשבת ידי על הצוערים דסוף זכריה וע״ש ברש״י ומהר״י אבראבאניל:

ד

דין ד׳. הגהה ומותר ליטול לולב של חבירו וכו' דניחא ליה וכו׳ כ״כ הת"הד סי׳ ק' ובפסקיו סימן קנ״ט ולחלק יצא בין זו לההיא דפ"ב דמציעא גבי ספרים דבהא לא מחסר מידי ע״ש ואע״ג דפ״ק דפסחים אמרינן דאף באתרא דיהבי אגרא ניחא ליה וכן פ"ג דשקלים גבי מעשר בהמה ובהנך איכא פסידא מיהא והו״ל להרב לפלוגי בין פסידא פורתא לפסידא טובא כספרים וכמ״ש הפר״ח סי' תל״ז אפשר דס״ל להרב דשלא מדעתו בעינן דלא מחסר מידי אבל בבדיקה ומעשר כיון דמדעתו אפי׳ מפסיד פורתא ניחא ליה ועמ״ש בעניותנו סי׳ תל״ז

אות ו' בס״ד:

ה

דין ו'. הגהה. על לולבים יבשים וכו' ה״ה דיכול לברך על לולב שאין בו אלא שלשה טפחים היכא דלא יש אחר. רבינו ישעיה הראשון בתשובה כ״י סי' ר״ב ומדבריו משמע דגם ביבש לא יברך אלא כשאין שם לח כלל:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה