ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תרמח
א
דין א'. אתרוג היבש פסול וכו' בש״ס דף ל״א מפורש דכמוש כשר וכן פסקו הר״מ והרא״ש והגמ״יי ורי״אז וסיעתם. ובמרדכי כתב משם ראב״יה דה״ה כמוש וכ״כ משם המרדכי האגור ומכאן יצא למהרי"ל בתשו' סי׳ ה׳ דפסל בכמוש וכ״כ הרוקח. ומרן בב״י סוף סי׳ תרמ״ט גריס במרדכי כבוש וכן הסכים הרב מגן אברהם סי' זה. אבל הרב אליה רבה כתב דסברת ראב״יה הוא לפסול בכמוש וכתב דהוה גריס בבריתא דדף ל״ו כמוש כגירסת ב״הג ופסק כברייתא זו ולא כאידך:
ואני אומר דמבה״ג אין ראיה דט״ס הוא וצ״ל כבוש דס' בה״ג מלא טעיות וחסרונות כמ״ש הרמ״ע ומהמרדכי אין ראיה דכבר מרן גריס במרדכי כבוש וכן אין ראיה מאגור ומהרי״ל לפי שהם נטו אחר גירסא שלפניהם במרדכי והן לו יהי דראב"יה ורוקח פסלי בכמוש הרי רוב גדולי הפוסקים מכשרי בכמוש והכי נקיטינן ויש קצת ראיה מדאמרינן פ׳ כל שעה בירקות פסח דשוין דיוצאין בכמושין ולדעת רבינו ישעיה וראב״ן אפילו העלים היבשים לא חזו כמושים דינם כלחים וכ״ש באתרוג דכמוש כשר. ואף לנסחת הירושלמי ודעת רי״אז דדוקא בקלחים אתמר נקיט מיהא דרבנן דסברי דאף קלחים יבשים לא חזו מכשרי בכמושים ואתרוג הו"ל כקלחים וכמוש כשר ועמ״ש בעניותנו סי' תע"ג אות ז׳ בס״ד ודוק:
ב
דין י״ג. חזזית הוא כמו אבעבועות וכו' מה שנעשה מקומו עקום ואדום מחמת עקיצת קוצים אינו חזזית וכשר. הרב המבי״ט ח״ג סי' מ״ט. ויש להחמיר דכתב באגודה דבמקום ששוכב על קוצים גדל חזזית והביאו אליה רבה:
ג
דין כ״ב. אפי׳ אם בוסד וכו׳ מרן בב״י תירץ למאי דהקשה הרא״ם על הסמ״ג דאפשר דסבר כמ״ש התוס' דיתכן דאף רבנן דמכשרי בבוסר פסלי בפחו׳ מכשיעור דבוסר חשיב פירא טפי וכו' ע״ש. ומהר״ר צבי בתשובה סי' קס״א הגדיל מדורת התמיהה שאין זה כונת התוס׳ ע״ש באורך ואיברא דהכי מוכח ממ״ש התוס׳ דף ל״ו סוף ע״א דפירוש רש״י שפירש כפול כמו שפירשנו לעיל ואי כוונת התוס׳ כמו שהבין מרן הרי יש מקום לפירש״י והם עצמם מתרצי למילתיה לעיל כמו שפירש מרן בדבריהם. והגם דיש לדחות ולדחוק בזה כאשר המעיין ישר יחזה. מ״מ אף הוא ראה ולבבו יבין דפשט התוספות וכוונתם על דרך שפירש מהר״ץ וכן פירש מהר״ם ן׳ חביב וגם הוא עורר את חניתו על מרן:
ואולם אפשר דכונת מרן הוא דהסמ״ג יסבור על דרך שכתבו התוס' דלרבנן בוסר חשיב פירא טפי ה"נ יסבור לשיטתו דבוסר כפול אבל מודה מרן דאין כונת התוס' שבזה מתקיים פירש״י אלא דמהם נקח לישב בעד רש״י והסמ״ג והיינו דאפיקיה מרן בלשון אפשר כי הוא המוליד ומחדש בטובו דנא פתגם כמתלמד ממ״ש התוס׳ לשיטתם ועמ״ש מהר״ר תם בתשובה סי' ח׳ ודוק ודוחק:
וראיתי למהר״ם ן' חביב בכפות תמרים דף ח' ע״ב שהקשה דאמאי לא פירשו תוס׳ דפלוגתא דר״מ ור״י בירוק הוא פלוגתא דבוסר והאריך ובסוף כתב דמוכיח דלא קרב זה אל זה דאי לאו הכי קשיא הלכתא אהלכתא ע״ש באורך ונעלם ממנו. דרבי׳ ישעיה פירש הכי לפלוגתא דבוסר הוא פלוגתא דירוק והקשה עליו הרב שבלי הלקט דלדבריו קשיא הלכתא אהלכתא ע״ש והביאו האגור ע״ש ושל כת הקודמין היא:
ד
נסתפקו קצת מחכמי דורנו אתרוג שיש בו כביצה בצמצום הלא הוא כמו״ש ובודאי לימים עוד את אחרונים של חג בצר ליה שיעורא אי נפיק ביה בימים שיש בו שיעור והביאו ראיה מדין סכך דאם עתיד להתיבש בסוף לא נפיק כמ״ש מור״ם בסי׳ תרכ״ט ויש דוחין דסוכה שאני דלא מפסקי לילות מימים כמו שאמרו בביצה דף ל׳ גבי הפריש ו׳ אתרוגים וכו' כמ״ש לקמן סי' תרס”ה:
ה
אתרוג המורכב פסול כן הסכימו האחרונים ולזה הסכים הגאון מהר"ש מפראג כמ״ש הרב שבות יעקב ח״א סי׳ ל"ו ועיין בית יהודה ח״ב סי׳ ל״א ועמ״ש הרב פנים מאירות בתשובותיו חלק שני סי' קע״ג: