ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תרלז
א
דין א׳. עשה סוכה בח״המ וכו' גר שנתגייר בתוך החג עושה סוכה בימי החג הנותרים. מהר"ם גאלנטי בס׳ קרבן חגיגה:
ב
דין ב׳. וכן יוצאין בשל שותפות. זה דעת הרי"בש אבל מהר״ש בן הרשב״ץ בתשו׳ סי' ח׳ דחה דברי הרי״בש והעלה דסוכת שותפין דקפדי פסולה לדעת רש״י והתוס׳ והר״ן וכן דעת ה"ר חסדאי וה״ר שלמה בן רבינו יונה עש״ב ודעת הרי״טבא בחידושיו דף ז"ך ע״ב נראה כהרי״בש:
ג
דין ג'. הגהה. שלא מדעתו וכו' והט״ז מתיר אם אינו שם דניחא ליה לאיניש וכו' ע״ש ונראה דאם אפשר שיבא בעל הסוכה בעוד שהוא שם אף דבעת הכניס' איננו לא יכנס שלא מדעתו כי אפשר שיבא ויתבייש ליכנס ולאכול או לעשות עסק אחר בפניו. וכ״כ הרב אליה רבה ומיהו מאי דאייתי ממציעא דף כ״ב גבי כלך אצל יפות אינו ענין ההיא כיסופה להך דהכא ודוק:
ד
שאין קרקע נגזלת. הרב יד אהרן תמה על הרי״טבא בחידושיו שכתב דלר״א קרקע אינה נגזלת דר״א ס״ל להפך ומ״ש בש״ס רוצה לישב דבריו בכל ענין כמ“ש רש"י ותוס' עכ״ד ולק"מ דגם הרי״טבא לצד זה קאמר דאפי׳ דקרקע אינה נגזלת פסל ר״א משום שאולה ולאו דוקא קאמר וק״ל.
ה
אלא דמי עצים וכו׳ שמעתי אחד קדוש עלה ונסתפ״ק מי שגזל קורה ונתנה בסוכתו ואמר לבעלה לתת דמיה ואח״כ בתוך החג נפלה סוכתו אי מחייסינן לי׳ להחזיר הקורה השתא דנפלה או״ד כיון שכבר היתה קבוע׳ בסוכה וזקף דמיו עליו במלוה אף שנפלה אח"כ מצי ליתנה בסוכה:
ו
כתב הרב שבלי הלקט משם הרב העטור שכתב בס׳ הדברות וז״ל מסתברא גזולה שגזל עצים וסיכך בהם ולא רצה לפרוע הדמים וההיא אתתא דאתיא לקמיה ריש גלותא ור״נ וכו' התם לא היו נותנין לה הדמים עכ״ל והקשה הרב אליה רבה א״כ אמאי אמר ר״נ פעיתא היא דא עכ״ד ויותר יקשה מאי דאתמר קמיה הכי צווחא ולא אשגח בה ר״נ דהיכי לא אשגח בה והרי כיון דלא רצו לתת הדמים באמת דהוייא סוכה גזולה. ואולי יש לישב דהרב דקדק דאמר ר"נ אין לה אלא דמי עצים בלבד דמזה מוכח דאכתי לא יהבו ניהלה דמיה דאי לא הכי הול"ל מכי יהביתו דמי לית לה מידי וגם רצה לישב מאי דאמרה בסוכה גזלי יתבי דמדהתלמוד מייתי מאי דאמרה משמע דדינא קא משתעיא בצד מה ולכן מפרש הרב דאכתי לא יהבי דמי ומיהו לא שלא היו רוצים לתת דמיה אלא דלפי שעה לא יהבו לה ואיהי סברה דלא בעו מיהב לה ולכן זאת אומרת בסוכה גזולה יתבי וברישא לא אשגח בה דידע דכבר רוצים לתת דמיה והיינו דקאמר נמי אין לה אלא דמי עצים בלבד כלומר תנו לה ופטרוה ודוק: