ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תקפד
א
דין א׳. הלל בר״ה וכו׳ מנהג פשוט דבר״ה ואור י״והך קורין ומקרין ספר תהלים ובכלל ההלל שהם מכוונים לשם קריאה ואין קפידא אלא לומר הלל בתפלה כשאר י״ט וכ״כ מהר״ר ישראל שלמה לינגו בכ״י ופשוט ועיין במג"א ובס׳ בית דוד סי׳ ש״פ:
ב
הגהה. ונוהגין לומר אבינו מלכנו וכו׳ כתב מרן בב״י דבר"ה לא יאמר חטאנו לפניך וכיוצא ועיין מ״ש הרב בית דוד סי' שפ״א וסי' שפ״ג וסי׳ שצ״ט:
ג
ואם הוא שבת אין אומרים אותו וכו׳ מרן בב״י הביא משם הרשב״ץ שמה שכתב הר״ן ומנהגנו שלא לאומרו טועה היה במנהג מקומו כמו שאמרו תלמידיו. ואחד הרואה להרב כנ״הג נתחבט בלשון זה וצידד צדדין וצידי צדדין וכתב שבאה לידו תשובת הרשב״ץ ואסיק ובהסכמה עלה דהאמת הוא דמנהג מקום הר״ן שלא לאומרו אלא שחשב שכן נוהגים כל העולם ולא היא עיין בדבריו באורך וברוחב:
וגם הרב בית דוד סי' שפ״ד האריך בזה על דברי הרב כנ״הג והסכים דמקומו של הר"ן שינו מנהגם הקדום וכו' ע״ש באורך ובסימן שפ״ב כתב דטפי ניחא להגיה במקום טועה טוען היה במנהג מקומו ע״ש:
ואנן יד עניי חזינן בתשובות הרשב״ץ הנדפסות עתה בזמנינו שכתב בח״ג סי׳ קפ״ו וז״ל ובענין אבינו מלכנו אם אומרים אותו בשבת המנהג הוא לאומרו בין בשבת בין ביו״הך ואע״פי שהר״ן בפי' ההלכות כתב שאין המנהג כן טעות נפל בידו כמי ששמענו מתלמידיו פה אל פה עכ״ל ופשט דבריו מבואר שהר״ן כתב דהמנהג שלא לאומרו ואין זה אמת רק הר״ן חשב שכך המנהג ואינו. והגם שיקשה קצת על זה כמ״ש הרב כנ״הג נראה דזהו אמיתות כונת הרשב״ץ כמבואר לכל ישר הולך:
ומ״ש עוד הרב כנ״הג שמה שסיים הרשב״ץ שדברים אלו תלויים במנהג לא קאי על צדקתך. כבר הרב בית דוד סי' שפ״ד דייק עלה ואסיק דקאי גם על צדקתך ע״ש והכי משמע למדקדק אעיקר תשובת הרשב״ץ סי' הנז׳:
ד
כתב הרב שיירי כנ״הג שאין לומר היום תכתבנו לחיים טובים שאין לנו להחזיק עצמנו לצדיקים. וכן הסכים הרב פרי חדש וכן משמע מע"ש הרשב״ץ בתשובה בח״ב סי' י״ד ע״ש ודוק:
ה
דין ג׳. אין מביאים אצלם ס״ת וכו׳ עיין בתשובות הרב עדות ביהוסף ח״א סי' מ"ד:
ו
דין ד'. מלין בין קריאת התורה וכו׳. עמ״ש בס׳ בנימין זאב סי׳ רל"ג מתשובה לרבוואתא קמאי ותמצא תשובה זו בס׳ האגודה דף עק״ב: