ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תקפג
א
דין א׳. רגיל לאכול וכו' המרדכי בד״ה גריס למיתי וכ״כ הרב המאירי לתן על השלחן. והמנהג לאכול כמ״ש מרן:
ב
רוביא דהיינו תלתן וכו' הר' בית דוד סי' שע״ז פי׳ דהיינו עשב הנקרא רוביא בלע״ז שמימיו אדומים והצבעים צובעים בו ע״ש. ואינו מחוור. ומנהג עיר קדשנו ירושלם תו' ליקח מין קטנית הנקרא לובי״א בערבי במקום רוביא וכן ראיתי שכתב הרב המאירי רוביא פירשו בו גדולי הרבנים תלתן ואנו מפרשים בו קטנית פאצול״י עכ״ל והוא הלובי״א הנז׳. וכן כתב הרשב״ץ בחידושי ר״ה דף כ"ה ע״א וז״ל וראיתי בתשובה שהיו מביאין לפני רבינו האי גאון פול המצרי ולא הזכירו רוביא ונראה דרוביא הוא פול המצרי וכו' דאמר בירושלמי פ׳ במה אשה ההן פולא מצראה כד איהו רטיב אינון צוחין ליה לובי וכד איהו נגיב אינון צווחין ליה פול המצרי וכו' וזה המין נקרא בערבי לוביא עכ״ל והירושלמי הוא פ״ח דכלאים ריש פ׳ במה בהמה ושם מבואר דהוא לובי הוא מצרי ע״ש ודוק:
ג
במקום שלא נמצא רוביא אין ליקח פשתן שגם הוא מתרבה ולומר יפושו זכיותנו דיש לחוש לקרבן קין שהוא פשתן ולא שעה אליו קדוש ישראל. הרשב״ץ שם:
ד
הגהה. ויש נוהגים לאכול תפוח מתוק וכו' הרשב״ץ שם ערער קצת בזה כי מתוקה שבת העובד אלהים וכו׳ אבל אמרו שיש סוד בדבר:
ה
מהר״ד אבודרהם כתב שיש לאכול דגים והרשב״ץ שם דיש לחוש לשמו דמצינו במקרא דאג:
ו
דין ב'. הגהה. והולכים אל הנהר לומר פסוק תשליך וכו'. כתבו גורי האר״י זצ״ל דביומא קמא דוקא איבעי למיזל ואם חל בשבת כמדומה שראיתי בכתבי הרמ״ז שלא לילך ושוב ראיתי בכתבי מהר״ר ישראל שלמה לינגו שכתב שאמר לו הרב המקובל מהר״ר בנימין הכהן משם רבו הרמ״ז דאם חל ר״ה בשבת לא יעשה כסדר הזה בשבת אך ביום שני אחר מנחה כה יעשה ולמד מזה מהר״י הנז׳ דאם אירעו אונס אף כשחל ר״ה בחול ולא עשה סדר זה ביומא קמא יוכל עשוהו ביום השני אחר מנחה: