ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תקעו
א
דין א'. או ליטול מהם מס וכו׳ פירוש מס חדש וה״ה אם השר או איזה מהשררה רודף אחריהם בעלילות לקבוע איזה הוצאה חדשה לדורות רשאין לגזור תענית אבל אם הוא עלילה אחת דרך עראי ומקרה לא. הרב מהר״ם ן׳ חביב בתשובותיו כ״י סי׳ ט״ז:
ב
דין ב׳. איזהו דבר עיר שיש בה ת״ק רגלי וכו' פי' ת״ק רגלי בין מישראל בין מעכו"ם הרמ' בתשובותיו הנדפסות מחדש סי' ע״ז:
ג
ויצאו ממנה ג' מתים וכו' כתב מהרי״קש בהגהותיו מדקאמר מתים סתמא ולא קאמר שלשה מתים מהם משמע דגם אם יהיו המתים נשים אם קטנים או זקנים דברי הוי וא״צ שיהיו רגלים וכן עמא דבר מכ״ל וקשה דהרי אמרו בירושלמי פ״ג דתעניות בתים שאמרו בריאים אבל לא מרועעים ודכוותה בחורים אבל לא זקנים הרי מפורש בירושלמי דמתים בחורים אבל לא זקנים. ותו דהרב על דברי מרן קאי והרי מרן כתב ביתה יוסף דמ״ש הרמב״ם ואין נשים וקטנים בכלל החשבון למדו מהירושלמי הזה וכבר כתב הרב לח״מ פ״ב דלפירוש מרן לא קפיד אלא שהמתים לא יהיו נשים וקטנים וזקנים וא"כ נמצא דמרן ס״ל הפך הרב מהריק״ש:
והנה הרב לח״מ הקשה על מרן דאין זה במשמע דברי הרמב״ם דמאי דקאמר הרמב״ם הוא למנין הת״ק ע״ש והרב מופת הדור מהרח"א בס' מקראי קדש דף קכ״ז תירץ דמאחר דהשמיענו דהזקנים ודומיהם חלושי המזג ילפינן ג"כ דאין עולין לחשבון הת״ק והא בהא תליא. ודבריו נכונים דנראה דזהו כוונת מרן דהא בהא תליא ובהא ניחא דהרמב״ם השמיט דברי הירוש' דהמתים לא יהיו זקנים ולפי דברי הלח״מ דלאו הא בהא תליא הו״ל להביא דין הירושלמי מאחר דבתלמודין לא שמעינן איפכא אמנם לשיטת מרן דהא בהא תליא ניחא דכיון דכתב דמנין הת״ק לא יהיו מאלו מינה דהמתים נמי ממין הת״ק הוו:
וראיתי בספר מרכבת המשנה שכתב על דברי מהרח״א דלק״מ להלח״מ דאם הא בהא תליא נ״מ דאם ג׳ מתים הם קטנים וכו' אין זה דבר ומדברי רבינו לא משמע אלא דבעיר יהיו ת״ק חוץ מאלו אבל במיתה לא דיבר ואדרבא מלשונו משמע דאין קפידא וכו׳ כן הוא כוונת הלח״מ וזו אינה צריכה לפנים עכ״ל ודבריו לא האירו דהלח"מ ודאי ס״ל דלא תליא הא בהא ומהרח״א הליץ בעד מרן דהוא ס״ל דהא בהא תליא ולדידי' דסבר דהמתים הם אפי׳ מאלו תקשי דהוא הפך הירושלמי. ותו קשה עליו דתבריה לגזיזיה דהוא עצמו בספר יד אהרן בסי׳ זה הביא קושית הלח״מ ותירץ דמרן ס״ל דהא בהא תליא והאריך בזה והם דברי מסרח״א. וכ״כ הרב הלבוש בדין זה דבין מנין הת"ק בין המתים לא יהיו מאלו.
ד
האידנא (פין) [אין] גוזרין ת"צ על הדבר וכן אמרו משם האר״י ז"צל וכן יש סברא בתלמוד דף כ״ב. הרב מהר״ם ן' חביב בתשובותיו כ״י סי' ט"ז וכ״כ האחרונים:
ה
דין ח'. וכן על ירקון ושדפון וכו' מתענין ומתריעין כ״כ הרמב"ם פ״ב דין י״א וכתב הפר״ח בהגהותיו שם וז״ל ומוסיפין שם ברכות בתפלה הרשב"א בתשוב' סי' ת״ד ונראה שיש לו כל דין ז׳ תעניות דכתב הרב פ"ג דין ה' ו׳ ז' עכ״ל והרואה דמתשובה הרשב״א אין כל כך הוכחה דבשאר צרות נמי מוסיפין שש ברכות אך הר"ן פ״ב דתעניות כתב בהדיא דעל הצרות מברכין כ״ד ברכות וכן מוכח מדבריו שם סוף פ"ק:
איברא דדברי הרב פר״ח קשים בעיני דהוא ז״ל קאי אדברי הרמב״ם וכתב בפשיטות שיש לו דין כל ז' תעניות שכתב פ"ג דין ה' ו' ז׳ והיינו דעוברת ומניקות מתענות וה׳ עינויים והרי הרב הרמב״ם בהדיא כתב פ״ק דין ח' תעניות שמתענין על הצרות אין מתענות בהן עוברות ומניקות ופ״ג דין י״א כתב שאין גוזרין תענית על הצבור כגון צום כפור אלא בארץ ישראל ובגלל המטר וכתב הה״מ שם דדעת הרמב״ם דאף בא״י בשאר צרות אין להם חומר זה וכ״כ מרן בב״י ריש סי' תקע״ט ובסי' תקע״ה דזו מחלקת הרמב״ם עם הטור דהטור ס״ל דכל היכא. דמתריעין יש לו חומר וסדר ז׳ אחרונות אבל הרמב״ם ס״ל דדוקא בכלל המטר חומר בז׳ אחרונות ע״ש והרב פרי חדש לא זכר מכל זה:
ו
דין ט׳. ועל הארבה ועל החסיל וכו׳ עיין ש"ות מהר״ש בן הרשב״ץ סי' תרכ״ט:
ז
ועכשיו שאין מכירין מינין אלו וכו' מכאן משמע שאין מותר לאכול שום מין מהם שאין אנו מכידין מהו מין ששמו חגב. מר זקנינו הרב חסד לאברהם בהגהותיו כ״י. ועמ״ש הרב פרי תואר י״ד סי' פ״ה:
ה
דין י״א. הרי שרבו עליהם בשמים וכו׳ עיין בתשו׳ הר״ש בן הרשב"ץ שהאריך בזה בסי׳ קע"ג:
ט
אם אמרו בחלום לקצת אנשים שיגזרו תענית צבור בעיר כי צרה קרובה גוזרין ת״צ. הרב זקן אהרן סי׳ כ״א והאריך בזה ושם הביא תשובת הרשב״ץ והוא בתשב״ץ ח״ב סי' קכ״ח:
י
דין י״ב. ולא מתריעין בשבת על שום צרה וכו'. בסוף פ' מרובה אמרו מתריעין על החכוך בשבת והוא מקור הדין של חיכוך והתימא על הרב בש״ע והטור והרמב״ם שלא זכרו זה. מר זקני הרב החסיד מהר״א אזולאי בהגהותיו כ״י:
יא
דין י״ד. ולא קטנים. הקשה הרב מגן אברהם דלעולם אין מתענים הקטנים ותירץ דבן י״ג קרי קטן וכו' ע״ש ולא נהירא דבני י״ג ויום אחד גדולים נינהו. ובשגם באתריה דמר אין גוזרינן על פחות מי״ח לזכר וט"י לנקבה מ״מ אין נראה שיהיה זה כונת הטור ומרן דלקושטא לאו קטנים הוו אלא גדולים:
אבל הדבר פשוט בעיני דקטנים ממש קאמרי וכונתם כלפי דביו״הך בציר מי״ב מתענה מד״ס ומבן ט' ועשר מתחילין לחנך לשעות כדלקמן סי׳ תרי״ו אמטו להכי קאמרי דבהני תעניות קטנים אין מתענין כן נראה לי: