ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תקן
א
דין ב'. צומות הללו חוץ מט״ב מותרים ברחיצה וכו' עמ״ש הרב ט"ז ועמ"ש הרב פנים מאירות בתשובה ח״ב סי׳ מ״ט ועיין בתשב״ץ ח״ב סי׳ רע״א שהאריך בזה ובספיקות אחרות בד׳ צומות:
ב
דין ג'. אם חלו להיות בשבת וכו' מרן בב״י כתב משם הר״ד אבודרהם דבעשרה בטבת אם היה חל בשבת לא היה נדחה דכתיב ביה בעצם היום הזה. ושמעתי מקשים משם מהר״י אישקאפה בס׳ ראש יוסף מהא דאמרינן פ"ק דכתובות אלא מעתה י״והך שחל להיות בשני בשבת ידחה גזרה שמא ישחוט בן עוף ומאי קושיא י"והך כתי' ביה בעצם היום הזה ואיך אפשר שידחה. ואני אמרתי דלק״מ דמאי דפריך הש״ס היינו דמשום גזרה ידחה כי היכי דדחינן שופר ולולב שחל י״ט בשבת משום גזרה וכיוצא אבל בלא גזרה לא מצינן למדחייה הואיל דכתיב בעצם היום הזה שוב ראיתי בספר יד אהרן שדרך בזה ואף לדעת הרב ט״ז בי״ד סי' קי״ז דדבר המפורש בתורה אין כח ביד חכמים לעוקרו לק"מ דההיא דהט״ז כבר תרגמוה רבנן בתראי כשנעקרת המצוה לגמרי אבל כשנעקר חלק אחד או בזמן פרטי דוקא לית לן בה וה"ט דרבית דעכו״ם דאסרוהו ולולב בשבת וכיוצא וכמו שכתבנו במקום אחר בס"ד:
ויש מי שתירץ לקושית מהר״י איסקאפא הנז׳ דמאי דאמרו פ״ק דכתובות יום הכפורים שחל להיות בשני ידחה דמעיקרא כשיעמדו בסוד העבור ידחו שלא יחול בשבת כשאר דחיות דדחו לי״והך משום ירקיא ומתיא. והוא נכון.