אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן תקמט

שיורי ברכה

א

דין א׳. חייבים להתענות וכו׳ אפילו קטני קטנים כתב הרמ״ע בתשו' סי׳ קי"א דאין להאכילם אלא לחם ומים. ולא נהגו כן ועיין פה שכתבנו בעניותנו לקמן סי׳ תקע״ו בדין י״ד בס״ד:

ב

חתן שאירע אחד מארבע צומות בחופתו אף צום גדליה יתענה. מהר"י עאייאש בש"ות בית יהודה י״ד סי' ל״א ועמ״ש מהר״ש הלוי בתשובה סי' ב׳ ומ״ש הרב כנ״הג לקמן סי' תקנ״ט וכבר רמזו הרב הנז'. וכן כתב הרי״טבא בפירוש בסוף חידושיו לתעניות:

ג

הטור הביא דרשת ר״ע נקרא דצום הרביעי וכו׳ וכתב מרן הב״י ואע״ג דבגמרא דידן קאמר רשב״י שאין נראין לו דברי ר״ע אלא צום העשירי זה ה׳ בטבת לא כתב רבינו אלא דברי ר״ע משום דנהוג עלמא כוותיה עכ״ל וכתב הרב יד אהרן דקשה דתיפוק לי דאין הלכה כתלמיד במקום הרב ותירץ דהכא שאני דנחלק אחר מיתת רבו וכללא הוא דהיכא דנחלק אחר מותו הלכה כתלמיד עכ״ד ויש להרהר על זה דאפשר דלא נאמר כלל זה אלא כלפי הכלל דאין הלכה כתלמיד במקום הרב אז אהני מאי דפליג עליה אחרי מותו אבל לגבי כללי אחריני לא אהני ובין דפליג ליה רביה הן בעודנו חי בין דפליג התלמיד אחרי מותו עבדינן ככללין והכא אית לן כללא אחרינא דהלכה כר״ע מחבירו וכל קבל דנא לא מהני אי פליג אחרי מותו:

וראיתי להרמב״ן בס׳ תורת האדם בריש ענין אבלות ישנה דמייתי הך פלוגתא דר״ע ורשב״י וכתב והלכתא ומנהג כרבי עקיבא ע״ש הרי דהרמב״ן תרתי קאמר הלכתא ומנהג:

הן אמת דלכאורה ממ״ש הר״ן בשם הרמב״ן ס״פ תולין דהשיג על הרז״ה דפסק כרב פפא נגד רבא דאין הלכה כתלמיד במקום הרב והרשב״א שם תירץ דלא נחלק פנים בפנים משמע דהרמב״ן לא סבר הכלל הנז' דהא דאין הלכה כתלמיד דוקא הן בעודנו חי כי לא במותו. וכבר במקום אחר הארכנו בס"ד בכלל הנז' דאיכא למיקם עליה משאר דוכתי ועיין בס׳ מרכבת המשנה הנדפת מחדש פ״א דמילה:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה