אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן תקמח

סימן תקמז

א

דין ב'. מי״ט שני האחרון וכו' ולענין י״ט שני של ר״ה עיין בכנ״הג י״ד סי׳ שצ״ט הגהת הטור אות י״ז פרח מטה אהרן ח״א סי' צ״ח תורת חסד סי׳ ג׳ גנת ורדים י״ד כלל ה׳ סימן ו׳ עוללות הכרם סי׳ י״א בית דוד סי׳ שי״ג:

ב

דין ד׳. אבל דברים שבצנעא וכו׳ עמ״ש הט״ז סי׳ שמ״א וש״ך שם ומגן אברהם בדין ה׳ ועמ״ש בית יהודה ח״א א״ח סי' ה׳:

ג

דין ה׳. אנינות נוהג בו וכו' עמ״ש מהר״י עאייאש בתשובה הנז׳:

ד

דין ו'. מלאכתו וכו' בית דוד סי׳ שי״ד שט״ו:

ה

דין ח'. יום ח׳ בשבת ערב הרגל וכו׳ בית דוד סי' שי״א ועמ״ש הטור ובש״ות הרדב״ז סי׳ תתל״ה:

ו

דין ט׳. עד שיגערו וכו׳ עמ״ש בית דוד סי' שי״ב:

ז

אם פגע הרגל אחר שלשים וכו'. זה לשון הטור באביו ואמו שאסור לספר עד שיגערו בו חביריו אפי' פגע בו הרגל אינו מבטלו ומיהו כתב סמ״ק דוקא שפגע בו הרגל בתוך שלשים אבל אם עברו שלשים ופגע בו הרגל וכו׳ ע״ש:

ובצפייתנו צפינו להר׳ שיירי כנסת הגדולה ז"להה שכתב על דברי הטור הנז׳ וז"ל וכן כתב ביורה דעה סימן ש״ץ ונראה מדבריו דהכי סבירא ליה ותימה איך סתם שלא כדעת אביו הרא״ש וכו׳ ויותר תימא על רבינו בית יוסף שלא ערער בזה כלום וצ״ע עכ״ל ודבריו קשים דבי"ד סימן ש״ץ סתם כדעת הרא״ש אביו. ונראה דט״ס הוא וצ״ל וכ״כ בי״ד סימן שצ״ט דשם כתב הטור כמ״ש בסי׳ זה ע״ש:

אלא דאכתי יש מקום לדקדק על הרב שיירי כנ"הג דלפי מה שהבין הוא ז״ל מדברי הטור כאן ובי״ד סי' שצ״ט דסבר הטור כסברת הסמ"ק הו״ל להקשות על הטור דפליג דידיה אדידיה דבי״ד סי' ש״ץ סתם כדעת אביו הרא״ש כמו שהקשה מור״ם בדרכי משה בי״ד סי׳ ש״ץ וכן הקשה הרב בית חדש שם בי״ד סי׳ שצ״ט. ושם הרב בית חדש תריץ יתיב בדוחק:

ותו ק״ק על הרב שיירי כנ״הג דתמה על מרן שלא ערער על זה ולא זכר שר דברי מרן בספר בדק הבית שהביאם הוא עצמו בכנסת הגדולה שהק' על הטור דלא הוה ליה לכתוב ומיהו כתב בסמ״ק למשמע דפרושי קמפרש ואינו חולק עליו והוה ליה לכתוב סברת הרא״ש ולכתוב דסמ״ק חולק עליו ע״ש אלא דמרן ז״ל פשיטא ליה דהטור סבר כהרא״ש וכונתו במה שכתב אפילו פגע הרגל אינו מבטלו היינו אף לאחר שלשים ומשו' הכי קשיתיה דהו״ל לפרש דבריו בהדיא דהשתא נראה דסמ״ק מפרש ואין חולק עליו. וגם בי״ד סי׳ שנ״ט בס׳ בדק הבית רמז וכתב ועיין בא״ח סי׳ תקמ״ח:

* וראיתי* להרב מהר״י זיין בש״ות שערי ישועה כ״י בא״ח שער ו' סי' ח׳ העלה דאין להסתפר על אביו ואמו אף שעברו עליו רגל או שני רגלים וגערו בו חביריו עד שיעברו עליו שלשים יום שלמים ויגערו בו חביריו. ושם סי' ז' העלה דאם שלמו שלשים של אביו בתוך הרגל דמותר לגלח ע״י גערה בחול המועד ולכבוד יום טוב האחרון מצוה קעביד:

ח

דין ט"ז. ושמיני עצרת ז' וכו׳. מת לו מת בחש״מ של סוכות אינו מונה החג ושמיני עצרת שלו כי״ד יום לפי שמה שאמרו יום אחד לפני החג וחג ושמיני שלו כ״א יום הוא דוקא במי שקבר את מתו קודם החג אבל מי שקבר את מתו בתוך הרגל שלא חל עליו האבלות עדיין אין אומרים זה. רבינו מהר״ר יוסף הלוי ן' מגאש בתשובה כ״י סי' קפ"ה וזה כדעת רוב הפוסקים וכמ״ש הרב ט״ז כאן ובי״ד סי' שצ״ט באורך וכן פסק הרב פרח מטה אהרן בתשו' כ״י והכי נהוג ודלא כמהרש״ל והרב משאת בנימין שנמשך אחריו ונראה שאין לומר בזה הלכה כדברי המקל באבל וכן מוכח מדברי הרב בית דוד א״ח סוף סי׳ שי"ד ועמ״ש הרב דבר משה י״ד סי׳ פ"ט ודוק:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה