ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תקמז
א
דין א'. אסור בהספד בתענית וכו׳ מתענין בו תענית חלום וצריך למיתב תעניתא לתעניתיה כמ״ש סי׳ רפ״ח. כנ״הג. ושם כתבתי שהדבר מפורש בש״ע סי׳ תקס״ח דין ה' ונעלם מהרב ז״ל דשם כתב דלא נתבאר בפוסקים:
ב
דין ו׳. אין קורעין וכו׳ מי שבאה לו שמועה רחוקה מאביו בח״ה נהגו בעה״ק ירושלים כסברת אביו של הרב כנ״הג שאינו קורע ועיין כרם שלמה סי׳ ו׳ בית דוד סי׳ ש״ט ודבר משה י״ד סי׳ ע״ו:
ג
דין י״א. להיות מוכנים למת וכו׳ משמע דבחול שרי לחפור ולבנות לצורך המת שימות:
וקשה דבי״ד ריש סי׳ של״ט כתב מור״ם בהגהה דאין חוצבין לגוסס קבר עד אחר שימות הרי דאף בחול אסור:
ויש לומר דבסתם דאינו מפרש למי חוצב שרי אבל לחצוב למי שהוא גוסס לצורך זה האיש בפרטות הוא דאסיר כי היכי דלא ליתרע מזליה ופשוט. הרב הגדול מהר״ר אברהם אמיגו ז״להה בכ״י:
ד
דין י״ב. אין לתלוש עשבים וכו׳ כתב הרב כנ״הג בי״ד סי' שע״ו הג"הט אות י״ח לתלוש עפר ועשבים בחש"מ הגמי״י פ״ח דאבל אוסרי' והר״ם מטראני ח״א סי׳ ר״ן מתיר עכ״ל ומדברי הרב אליה זוטא בדין זה משמע שהר' המבי"ט אינו חולק על הגמי״י אלא דמוקי מילתי׳ כשלוקטן לצורך בית הקברות ע״ש וש"ות הנז׳ כעת ליתנהו גבאי ורבינו ירוחם בנתיב ד׳ חלק ה' כתב גבי יוצאין על הכלאי' דהעקיר' מותרת בחש״מ דמקלקל הוא וליכא טרחא יתירה: