אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן תקמה

סימן תקמד

א

דין א'. אסור לכתוב וכו׳ ר״ת התיר לכתוב כתב מש”ק כמ״ש בשמו בארחות חיים ובס׳ רבי' ירוחם. ופירשו מור״ם ודעמיה שהוא כתב משיט״א וכן הוא האמת ודלא כהרב אליה רבה שפירש לכתוב במשקין כמ"ש לעיל סי' ש״מ דין ד׳. וכן מוכח מדיהיב טעמא שאינה כתיבה תמה ולא ניתנו בסיני וכו׳ וזה ברור:

ב

דין ח' ודין ט׳. ששלחו וכו׳ ואם שמע דבר חידוש וכו׳. זה דעת הרא"ש וסיעתו. אבל מרן הביא תשובת הרשב״א והיא בתשובות הרשב״א כ״י כלל ב' סי׳ מ״ב דאסר לכתוב חידושים שחידש בתורה במועד עש״ב ומ״ש מרן בב״י בלשון א״ח שהרשב״א כתב דאם הרב עומד וכו' כעת לא מצאתיו בא״ח הנדפס ושיירי כנ״הג האריך לצדד צדדין עש״ב והרדב״ז בתשובה סי׳ שנ״ז התיר כתיבת חידושים דדוקא להגיה ס״ת שצריך אומנות אסור עש״ב.

וראיתי בקונטריס שו״ת כ״י מרבינו יעקב הלוי ממרוי״ש חד מקמיא שהיה שואל שאלות מן השמים ומשיבים לו שכתב ז״ל שאלתו על החכמים הכותבים בלי שינוי אם יפרשו פי' פסוק או הל' ומחדשים בהם חידושים וכדי שלא ישכחו נותנים אותו חדוש בחש״מ שאם לא יכתבו מיד ישכחו ואין לך דבר האבד (גבול) [גדול] מזה ושאלתי אם יכולים לכתוב אם לא והשיב אוהב ה' שערי ציון שערים המצוינים בהלכה שמחדשין חידוש בהלכה ומעמידין אותם על ביאור אותם שערי׳ נאהבים לפני המלך יותר מכל משכנות יעקב וכל אותם המחשבים מחשבות וסברות בלבם בהלכה חמורה ופסקים החמורים אהוב ונחמד לפני המלך העליון ואם על אבידת כסף התירה התורה בח״ה מלאכה כ״ש וכ״ש שיש לחוש על אבידת המרגליות היקרות שהם סברות ומחשבות התורה היקרה שיש לכותבה שלא ישתכחו ויאבדו וכל הכותב אותם מקבל שכר עליהן כל זה פירשו לי ושמו בפי אמת. ונראה שאגרת חפציו של אדם שאין בהם דבר האבד אסור לכתוב אף ע״י שינוי וכל אגדות של שלום ששואל בשלום חבירו או מבשר לו שלומו הרי הוא משמחו ובעבור אותה שמחה התירו לכתוב אגרת הרשות ופירש כי הם אגרת של שאלת שלום עכ״ל:

ג

דין י״א. מותר לקבול בשביל חובותיו וכו׳. עיין מ״ש בעניותנו לעיל סי׳ תקל״ט בס״ד:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה