אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן תקז

סימן תקד

א

דין א׳. ובלבד שלא תהיה חדשה דחיישינן שמא תפחת וכו' רש״י כתב דטעמא שמא תפחת ונמצא טורח שלא לצורך. והרמב״ם פ״ג כתב שמא תפחת ויפסד הלחם וימנע משמחת י״ט וכתב הרב שיירי כנ"הג דאיכא בינייהו לענין דינא דלרש״י אין לחוש אלא שלא תפחת ע״י הסקה שוב אין לחוש שמא תפחת אח"כ ותפסיד הלחם ולפ״ז אם הסקוהו בעי״ט ומשימין הלחם בתוכו בי״ט מותר אבל להרמב״ם איכא למיחש שמא תפחת אחר ששמו בו הלחם בי״ט עכ״ל ולי נראה דכיון דלשון הבריתא הוא אין אופין בפורנ״י חדשה גם רש״י מודה לענין דינא דאף אם הסיקוהו בערב י"ט אין אופין בי״ט כדדייק לישנא דאין אופין. ובדברי רש״י לא הזכרה הסקה. ומנא ליה לחלוק עלינו השוין כל דמצינן דלא לאפושי פלוגתא:

ב

דין ב'. אם נשרו בי״ט בתוך התנור וכו׳ הפת שאפאו בעצי מוקצה כתב הראב"ד שהפת אסור (באלו) [כאלו] אפאו באסורי הנאה שיש שבח עצים בפת. וכתב ורבינו גרשום ואם נתבשל מוקצה בכלי נראה דמותר לבשל באותו כלי לכתחילה בי״ט מפני שנשרף האיסור ונבלע בכלי דאין מוקצה בעין וכן עשינו הוראה למעשה. ס׳ בית מועד הביאו מר זקנינו הרב החסיד מהר“א אזולאי בהגהותיו כ"י:

ג

דין ו', אבל בתנורים שלנו אין לאפות יותר וכו'. עיר א' שקצתם עשו פת בי״ט ובאו האופי׳ עם הנסרי׳ ללוקחו והוליכוהו מחוץ למחנה ישראל ואפאוהו וחקרו רבני העיר וידעו שמכוונים מלאכתם בי״ט וגם עשו שאור בליל י״ט וקצת שרפו החלה בי״ט וקצת רקדו וגדרו והכריזו שכל פת שעשו בי״ט לא יאכל עד אחר י״ט אין לפקפק עליהם ויישר כחם הרב מהר״ם זכותו בתשובותיו הנדפסות מחדש סימן כ"ט:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה