אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן תצה

סימן תצד

א

דין א׳. כל מלאכה האסורה בשבת אסורה בי״ט חוץ ממלאכת אוכל וכו' עמ״ש הרשב״א בחידושיו למגילה פ״ק אהא דתנן אין בין י״ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד ועמ״ש בעניותנו בספרי הקטן שער יוסף דף ק״י ע״ג ועיין מ״ש הרב לח״מ הל' שביתת עשור ודוק היטב ועמ״ש הרב אליה רבה לקמן ריש סי׳ תק"ב:

ב

הגהה. ויש מחמירין אפי׳ באוכל נפש עצמו כל שאינו מפיג הטעם וכו׳ כן ראוי להחמיר שלא לעשות פירי״אוס וכיוצא בי״ט שהלחים אינם יפים מהיבשים וכ״כ הרב שיירי והרב פר״ח ועמ״ש הרב בית דוד סי' רפ״ו וע״ש סי' רפ״ט ודוק ועיין בש״ות בית יהודה ח״ב סי' מ"ו דף ק״י ודף קי״ג:

ג

עשיית עיסת הגי״קילאטי בי״ט וכן גי"בון אסור בכל אופן דלא שייך שינוי בעשייתם ומיחזי כעובדין דחול. הרמ"ך בתשובה הובאה בש״ות בית יהודה ח״ב סימן מ״ו והסכים עמו הרב המחבר ועמ״ש מים רבים סי׳ מ״ז:

ד

דין ב'. קצירה וטחינה וכו' אסרום חכמים. מקשים דתלמוד ערוך בחגיגה דף טו״ב איזהו חג שאתה קוצר בו זה עצרת אימת אלימא בי״ט קצירה בי״ט מי שרי והתם אקדח קאי אלמא דקצירה אסורה בי״ט מדאוריתא. ובש"ות דבר משה ח״ג א״ח סי׳ ט' עמד בזה ותירוץ הרב לא שמיע לי. ומה שתירץ בשה חתנו דכונת הש״ס אקצירת כל שדהו כדמשמע קרא ובקצרכם וכו׳ לא תכלה פאת שדך וכו׳ עש״ב לא נהירא דהרי לקמן אמרו הכי על חג הקציר. והרב ראשון לציון בשיטתו לחגיגה יישב קצת ע״ש וגם הוא דחוק. ועיין בירושלמי פ״ב דחגיגה ופ״ק דביצה. וכמ״ש הפר״ח ודוק:

ה

דין ג'. אין מוציאין משא על הבהמה וכו' בארחות חיים דף פ״ד ע״ג מייתי פלוגתא אי איכא שביתת בהמה בי״ט ואיסור מחמר וכן הביא מרן בב״י משם הכלבו. ודעת מרן בבית יוסף מוכח דשוה י"ט לשבת גם בזה וק״ק על הרב ט״ז בדין זה ס״ק ג׳ דמשמע מדבריו דדעת מרן כמאן דשרי. ואחרונים בדין זה ובסי' רמ״ו וסימן ש״ה האריכו למעניתם ועיין בספר קרבן נתנאל סוף ביצה ומקראי קדש דף קצ״א וקצ״ג:

ו

דין ד'. מוקצה אעפ״י שמותר בשבת וכו' עמ״ש הרב בית דוד א״ח סי׳ רפ״ג:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה