ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תסח
א
דין א'. העושה מלאכה בע״פ מחצות ולמעלה וכו'. י״ד שחל להיות בשבת נשאל מורי הרב בס׳ נחפה בכסף א״ח סי' ז׳ אם מותר לעשות מלאכה בע״ש י״ג בניסן מחצות ואילך והעלה דמותר גמור הוא. אך הרב אדמת קדש ח״א א״ח סי׳ יו״ד העלה אסור:
ואחד הרואה דברי הרב אדמת קדש בעיניו יראה דאין ראיותיו ודמיונותיו מכריעות כלל. ותו נעלם ממנו וממורי הרב כי על דנא פתגם קדמו שרים ושל כת הקודמין היא כי מהרי״ל בדרשותיו כתב דהרוצה להחמיר שלא לעשות בע״ש י״ג בניסן אחר חצות יחמיר עכ״ד והרי מהרי״ל דרב גובריה מאחרוני הראשונים כתב דהיא חומרא לבד ומוכח דאין כאן איסור כמו שחשב הרב אדמת קדש. והעיקר כדברי מורי הרב ז״להה:
וכבר הרב כנ״הג שמאיר עיני גילה הוא וממנו הורא' יוצאה בס' פסח מעובין אות צ״ג הביא דברי מהרי״ל הנז׳ וכתב דליכא למיטעי לשאר שנים ואין זה אלא חומרא וסיים וכתב דלא ראה נזהרים בזה אפילו דרך חומרא:
ב
דין ב׳. אבל מתקן כליו לי״ט וכו' פי׳ אפילו לתופרם שמש צדקה. א״ח סי' ז“ך ועיין במאמר חמץ דף ל“ב ע״ד. ובתשובות הרדב״ז החדשות סי׳ רמ״ג ודוק:
ג
דין ג׳. קודם חצות מקום שנהגו שלא לעשות וכו׳. שלוניקי מקום שנהגו שלא לעשות ועכ״ז מוכרים סחורה עד חצות דסחורה לא אסירא למכור ע"פ. בית דוד סי׳ רמ״ג:
ד
דין ד'. ונותנים עליו חומרי מקום שיצא משם וכו׳ בני אשכנז שמתגוררין במצרים ונשתקעו שם יכולים לנהוג כקולות הספרדים בפסח וכיוצא ומה שהיו מחמירין לשעבר היה בטעות שסברו דחיובא רמיא עלייהו לנהוג כמנהג מקום שיצאו משם ויש להתיר להם זולת איסור לישא ב׳ נשים דיש בו חרם רגמ״ה הרב גנת ורדים י״ד כלל ג׳ סי' ה׳ ועיין בס׳ מטה יוסף:
ה
דין ה׳. החייטים והספרים וכו׳ להסתפר אחר חצות ע״י עכו"ם וליטול צפרנים על ידו יש להקל. הרב בית דוד סי' רמ״ד. וכן נראה דעת הרב מהר״ר יעקב שאול בספרו קול יעקב הנדפס מחדש בלקוטים דף נ״ז ע"ב ודחה ראית הפר״ח. ושם שקול וטרי אי איסור מלאכה ע״פ אחר חצות מדרבנן ע״ש ועיין בש״ות שבות יעקב ח״א סי׳ י״ז דנטה לאסור בנטילת צפרנים ע״י עצמו כדרכו עש״ב. ועיין בתשו׳ הרדב״ז החדשות סי' רמ״ג:
ו
דין ז'. תרנגולת שישבה וכו׳. הרב הלבוש כתב וכ״ש אם ברחה מעל הביצים שישבה ג' ימים שיכול להחזירה וכו׳ וכתב עליו מר זקנינו הרב החסיד מהר"ר אברהם אזולאי ז״להה בהגהותיו כ״י ק״ק דהא בחול המועד דחמיר מי״ד פסק דאם ברחה מחזירין בכל גוונא ואפי׳ בתוך ג׳ דליכא אלא פסידא פורתא דהרי קי״ל כר' אמי וכן פסקו הרי״ף והרא״ש והטור וכאן כתב שישבה עליהם ג' ימים משמע דלא חיישינן אלא להפסד מרובה וי״ל דמאי דנקט הלבוש ג׳ ימים הוא להגדיל כל שכן אבל פשיטא אם ישבה פחות מג' ימים דהא מתיר להושיב אפילו לכתחילה עכ״ל מז״ה:
ז
דין יו״ד. הגהה. ונהגו שלא להקיז דם וכו'. כלבו בשם מהרי״ו. כך כתוב בספרים והרב שיירי כתב דט״ס הוא דהכלבו קדם למהרי״ו וצ״ל חכם אחר והכלבו הביאו בש׳ הר״ם עכ"ד ובס' דרכי משה הבי' כל דברי כלבו ושם בכלבו וא״ח והביאו בד״מ כתבו בשם הר״פ שומר פתאים וכו' וד"מ בשם מהרי״ו כתב דאין להקיז. ע״ש וא“כ צ״ל כלבו בשם הר"ם ומהרי"ו: