ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תסז
א
דין ב׳. הגהה. דגן שהיה מונח בעליה וכו׳ חיטים הנאצרים בבורות אם יש לפקפק מחמת לחות הקרקע עמ"ש הרשב״ץ בתשובותיו ח"ג סי׳ כ״ג ובנו הרב מהר״ש בתשובותיו סימן תל״ה ונכדו הרב בספר יכין ובועז הביאו בש"ות סמא דחיי דף י״ח. ועיין בסמוך בש״ע דין ז׳:
ב
דין ח׳. הגהה. רק אותו שמביאין בחביות מן הכוורת וכו׳. ירא שמים לא יאכל דבש רק הבא עם השעוה מן הכוורת. הרב מהר״ר ישועה זיין בש״ות שערי ישועה כ״י שער ו׳ סי' ד':
ג
וצוק״ר אסור לאוכלו וכו׳. בויניציא ובמצרים העידו שאין בו תערובת קמח כלל אך נודע כי האומנים טובלים פתם ביערת הדבש והוא רותח לכן ירא שמים יזהר דלמ״ד חוזר ונעור אסור ומיני בלילות שעושים מצוק"ר אסור אפילו להשהותן. הרב מהר״י זיין בתשובה הנז׳:
ד
האגוו״אה ארדיינט״י שעושים מצמוקין נהגו בני אשכנז שלא לשתותו והוא חומרא בעלמא אך אם נותנין ייאנס"ון ביורה אסור לשתותו בפסח. הרב מהר״י זיין בתשובה הנז':
ה
וביום טוב אחרון אוכלין פירות וכו׳. אין להתיר בי״ט אחרון אלא דבר שאין בו חשש חימוץ ונהגו לאוסרו משום גזרה או מנהג אבל דבר שיש בו תערובות חמץ קודם פסח כשמן שומשומין ודבש ואורז וכיוצא יזהר בי״ט אחרון כיום ראשון ואין להקל כי אם בפירות יבשות וכדומה שאינו אלא מנהג וחשש בעלמא. הרב מהר״י זיין שם בתשובה הנז'. וראיתי בתשובות הרב כנ"הג ז״ל הנדפסות מחדש סי' ס״ב דאסר לנוהג לאכול אורז וגבינה וכיוצא בי״ט אחרון היכא דאירע י״ט אחרון בשבת שלא לבשל בע״ש אך אם אשתו אוכלת אותם הדברים בפסח יכולה לבשל כיון שהיא מבשלת ואוכלת בו ביום ע״ש. ומדבריו משמע קצת דלא כהרב הנז׳ ודוק:
ו
דין ט'. ונמצאו בו שעורים או חיטים וכו' עיין בס׳ בית דוד סי׳ דל״ד והנמשך:
ז
עיסה שבשעת עריכה מצאו חיטים שלמי' ולא בקועי' וגרגרי דוחן שבורים שרי והדוחן הוא הנקרא מי״גו ואינו מחמיץ וכן הורה מהר״א הכהן בעל פרח מטה אהרן. בית דוד סי׳ רל״ו:
ח
בשר הרבה מלוח ואחר הדחה חזרו ומלחוהו קצת והניחו חתיכה אחת ומצאו עליה חטה עמ״ש הרב ב״ח בתשובה סי' נ"ד באורך:
ט
תורמוסים שהמתיקום ונתנום במים צוננים ומצאו תוך הפסח חטה שאינה בקועה או שעורה יש להכשיר. בית דוד סי׳ רמ״א וסי׳ רמ״ב ע״ש שהאריך הרבה:
י
היו שני תבשילין בשלחן לפניו ואחר שאכלו שליש מצאו במפה שעל השלחן חיטה מבוקעת יש להתיר התבשילין. הרב מהר״י עאייאש בש״ות בית יהודה סימן ט״ז:
יא
דין יו״ד. תרנגולת וכו' יש נוהגין שלא לאכול תרנגולים בפסח ועמ״ש בטעמן בס' בית הרואה למהר״ש פלורינטין דף כ״ג ע״א:
יב
שנמצאת בה בפסח חיטה מבוקעת וכו׳ עמ״ש בש״ות שמש צדקה א״ח סי׳ ז״ך:
יג
דין י״ב. אם מלגו תרנגולת וכו׳. תרנגולת שנמלגה עם הזפק והיו בו חיטים עיין מ״ש הרדב״ז סימן תפ"ב:
יד
דין י״ד. אם הגעילו יורה מחומצת וכו׳ עמ״ש הרב בית דוד סי׳ רל״ה:
טו
דין ט"ז. חיטה או שעורה שנמצא בזפק וכו׳. תרנגולות שנתבשלו עם שאר דברים תוך הפסח ונמצא באמת מהן זפק דבוק בה ובו חיטים שלא נתבקעו. אף דיש להקל יניחום לאחר הפסח בית דוד סי׳ ר״ס ועמ״ש הרדב״ז סי׳ תפ״ב: