אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן תסא

סימן תס

א

דין ג׳. יוצא אדם במצה שרויה וכו׳ הסכמת אחרונים דוקא במים קרים ולא בחמין ולא נימוחה ודלא כהרב פר״ח. ומיהו נראה שאם הוא זקן מופלג או חולה יכול לפרר כזית המוציא וכזית מצה דק דק בלי שום משקה ואוכלם דהרי פסק מרן לעיל סי' קס״ח דין יו״ד דמפורר דק דק בלי שום משקה מברך המוציא ובהמ"ז. ושמעתי שכך היה נוהג גדול הדור מהר״ח אבואלעפיא ז"להה לעת זקנתו:

ב

דין ד׳. אם אפו חמץ עם מצה לא נאסרה וכו'. כן הורה ר"ת כמ״ש בש"ות מהר״ם דפוס פראג סי׳ ז"ך והמרדכי. וראבי״ה הביא ראיה מלחמי תודה. והפר״ח האריך לדחות ראיתו. ומה שהשיג הפר״ח על הש״ך בי״ד סימן ק״ח מתחילת דברי המרדכי כן השיג הרב אליה רבה סי׳ תמ״ז. והכנ״הג שם סי׳ תמ"ז הביא משם מהרי״ל שפסק דגם בחמץ דינו כשאר איסורין למ״ד ריחא לאו מלתא היא והקשה עליו הרב בית דוד סי׳ רכ״ב דאמאי לא הזכיר מ״ש מור״ם. ולק"מ דבס׳ כנ״הג אינו חושש להביא דעת מור״ם וכמו שכתב הוא עצמו בתשובותיו הנדפסות סי' כ״ד. אך בשיירי כנ״הג הו״ל להביאו שדרכו בשיירי כנ״הג הו"ל להביאו שדרכו בשיירי להזכיר דברי מור״ם וכמ״ש בתשו' הנז׳. ונראה דכיון דהכא מור״ם לא הכריע בפירוש לא חש להזכירו:

ג

הגהה. מצה שנתכפלה בתנור וכו׳ עמ״ש הרדב״ז בתשובות החדשות סי׳ תצ״ד:

ד

מצה נפוחה וכו'. לאו ברקיקין מיירי אלא במצה שעבה קצת ויש ממש באמצעיתה. מהר״ם באסן בתשובה הובאה בש״ות מהר״ם זכות סי' נ״ב והרמ״ז הסכים עמו סי' ג״ן ועמ״ש דבר שמואל סי' רל״ד ושע״ד ע״ש באורך שדחו בשתי ידים דברי האוסר ברקיקין נפוחים גם כן:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה