אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן תס

סימן תנט

א

דין א׳. אין לשין וכו׳ ולא אופין אותה ע״י עכו״ם וכו׳ הרשב״ץ במאמר חמץ דף ל״ב מייתי דברי בה״ג וכתב על זה וכ״כ כל הגאונים שצריך ישראל להתעסק בה ע״ש וק״ק דהרי רבינו האיי גאון שרי בלש העכו״ם בפנינו כמ״ש בס׳ ארחות חיים והביאו מרן ב״י ומ״ש מרן בריש הסי׳ בדעת רבינו האיי חלקו עליו האחרונים ומה שכתוב בספר שיירי כנ״הג בריש הגהת ב״י הוא ט״ס:

ב

דין ה'. אין עושין בפסח פת עבה וכו׳ הרב מג״א כתב דבדיעבד מותר והשיג עליו בס' הלכה ברורה מסוגיין וכבר הרב שבות יעקג ח״ב סי׳ י"ג ובס׳ חק יוסף העלו ארוכה להשגתו וכן יראה לי דדיעבד יש להתיר דהא אמרינן בירושלמי יוצאין בפת עבה וכיון דבירושלמי מוכח דבדיעבד מיהא מותר ובגמרין אין הכרע הכי נקיטי' והגם דבירושלמי יליף מלחם הפנים ובגמרא דילן מבואר דאין ללמוד מלחם הפנים מ״מ כל כמה דמצינן לאשוויינהו לשני התלמודים לענין דינא משוינן להו ונימא דלכתחילה אין עושין ומשו״ה נר' בגמרין מפת עבה טפח משום דמשמע מהברייתא דב״ה שרי לכתחילה אבל בדיעבד שרי והירושל׳ בדיעבד קאמר וכ״כ הרב פר״ח אלא שהוא ז״ל מסיק דאסור בדיעבד והרואה יראה שאין בדבריו ראיה מכרעת. ויותר נראה להתיר בדיעבד:

וכן ראיתי בארחות חיים דף ע"ו ע״ב שכתב אין ראוי לעשות פת עבה טפח ואפי׳ מצה שאינה של מצוה כן נראה מהגמרא והטעם כדי שלא יבא לידי חימוץ עכ״ל ומדכתב אין ראוי וכו׳ נר׳ דלכתחילה אין ראוי הא דיעבד שרי:

וראיתי למופת הדור הרב מקראי חדש דף קפ״ד ע״ב שכתב דמאחר דבירושלמי אמרו יוצאין פת עבה טפח ובש״ס דילן לא מוכח מידי שרי לכתחילה ודלא כהפר״ח שאוסר בדיעבד

והמגן אברהם שאוסר לכתחילה אלא גם לכתחילה מותר עכ״ל והפריז הרב בזה ומאי אית ליה עם הרב מגן אברהם הרי מרן פסק אין עושין בפסח פת עבה טפח והו״ל לומר ודלא כש״ע. והדבר ברור דאסור לכתחילה דהאיכא מאחרוני הראשונים רבינו ירוחם וארחות חיים והרשב"ץ במאמר חמץ דף ל״ב ע״א דכתבו דאין עושין ומרן פסק הכי וגם הירושל׳ דעליה סמוך יש לדחות דדיעבד קאמר וכמ״ש הפר״ח ובזה משוינן התלמודים. וגם אפשר לומר דמאי דקאמר בירושלמי כלחם הפנים לאו למימרא דגמיר מלחם הפנים אלא לדוגמא נקטיה ולומר דכיון דבלחם הפנים לכתחילה יש להתיר בדיעבד ובזה שוו בשיעוריהן השני תלמודים. ומי יקל ראשו נגד רבינו ירוחם וא״ח והרשב״ץ ומרן. לכן נראה דיש לאסור לכתחילה ולהתיר בדיעבד:

ג

יש נוהגין לצייר איזה אותיות במצות עפ״י כתבי הרב הקדיש האר״י ז״צל אבל בקושטא אין כונת רבינו האר״י ז"צל לצייר בציור ממש רק בכוונה וכן מצאתי בהגהות הרב המקובל מהר״ר יעקב צמח ז״להה וכמו שכתבתי לעיל סי׳ ש״מ בס״ד:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה