ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תנט
א
דין א'. אסור תחת כל אויר הרקיע וכו' ואם פירס אהל נגד השמש מותר ללוש תחת האהל. הרב מהר״י עאייאש בש״ות בית יהודה א״ח סי' מ״ו:
ב
דין ד'. הגהה. ולאחר עשיה ידיחם וינגבם היטב לחזור וכו' כשלשין במצה עשירה יש מי שהקפיד שלא לשטוף העריבה שלשין בה בין לישה ללישה במים אלא ביין דבמים יש לחוש שמא תשאר טיפת מים וכשילוש ביין ה״ל מי פירות עם מים שממהרין להחמיץ והנוהג כן שפיר עביד אך המנהג לשטפם במים ומניחין בחמה או באויר לנגבה ומעביר בגד לנקותם מקודם ואין לחוש. ואם באולי נשאר לחות לית לן בה. וירא שמים יזהר לנגבם יפה ואם מדיחם ביין תע"ב. הרב כנ״הג בתשובותיו הנדפסות סי' ס״ב. ובארץ הצבי מנהג פשוט להדיחם ביין:
ג
דין ו'. אם העיסה רבה לא יוסיף בה קמח וכו׳ ואם הוסיף אסור לאכול אפי׳ הלחם לבדו. הרב בני חיי סי' תנ״ג. ועיין בש"ות שמש צדקה א״ח סי' ט'. ועיין בס' בית הרואה למהר״ש פלורי״נטין דף כ"ב ע״ג במה שהביא מס' בני חיי וע״ש ודוק ומורי הרב ז"להה בתשובה כ״י הורה הלכה למעשה לאסור לאכול אפי' המצה לבדה כדעת הרב בני חיי: