ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תנה
א
דין א'. אין לשין אלא במים שלנו וכו׳ אפי׳ מצה שאינה למצוה משום דהחשש משום חימוץ. הרשב״ץ במאמר חמץ דף ל׳ ובתשובותיו ח״ב סי׳ פ״ז:
ב
בין שהם מי בורות ומעיינות וכו׳ וה״ה מי שחין הרשב״ץ במאמר חמץ ובתשובותיו סי' הנז׳:
ג
מים שנתמלאו בבריכות בלילה אין ללוש בהן. הרשב״ץ בתשובה הנזכר:
ד
מי שקלט מים מהגשמים מותר ללוש בהם מצה ואינה צריכים לינה אליבא דכ"ע ומלב״ד שלא יניחם במקום שתפוג צינתן הרדב״ז בתשובותיו כ״י סימן שני אלפים קע״ב ועיין בשו״ת הלכות קטנות ח״א סי׳ צ״ז שנכנס בדין זה וצידד בדבר:
ה
מותר ללוש במים שאמר העכו״ם מסיח לפי תומו שלנו בביתו דלא אתחזק איסורא והוא מידי דרבנן והמחמיר תע״ב. הרב החסיד מהר"ר יעקב מולכו זל״הה בתשובותיו כ״י סי׳ ק״ג:
ו
הגהה. סמוך לבין השמשות. עיין מה שכתב הרב בית דוד סי׳ רי״ט:
ז
הגהה. כשחל פסח בא׳ בשבת יש לשאוב המים אור י״ג וכו׳ ולדידן דנקיטינן כמרן שפסק דזמן שאיבה גם מבע״י מותר לשאוב בע״ש ויניח המים בליל שבת תמת אויר הרקיע ובהשכמה יום שבת מותר להכניסן. וטוב לשתות מהם מעט ביום שבת או יניחם במקום שאין צריך לטלטלם הרב מהר״י עאייאש בשו״ת בית יהודה סי' נ״ז ועיין מ״ש הרב בית דוד סי׳ רי״ט:
ח
דין ו'. הגהה. ופלפלין אפילו דיעבד אסור וכו׳ הפר״ח התיר דיעבד ועמ״ש הוא ז״ל לקמן סי׳ תס״ד ומדברי הרשב״ץ במאמר חמץ דף ל' ע״ב נר׳ דדיעבד שרי כדעת הפר״ח: