ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תיח
א
דין ב׳. ואם התחילו וכו׳ אין מפסיקין וכו׳ כשמתענין צבור בר״ח בשחר קורא פרשת ר״ח ובמנחה ויחל. והיחידים עננו בסוף תפלת מוסף וש״ץ אומרו בברכה בפ"ע אחר מטבע של ר״ח.
מהר״ש בן מהרשב״ץ בתשובותיו סי׳ תר״ה. ופשוט דלנוהגים שהיחידים אף בת״ץ אין אומרים עננו אלא במנחה אין להיחידים לאומרו בתפלת מוסף.
ב
דין ד'. כיון שאינו אלא מדרבנן אלא שמדברי הרמב״ם נראה שהוא מדאוריתא. קשה דהן לו יהי שהוא מדאוריתא הרי אינו מפורש בתורה ושבועה חלה עליו וכן נראה מדברי הרמב״ם עצמו פ״ה דשבועות דנשבע שלא לאכול כל שהוא מנבילה ואכל פחות מכזית חייב שאינו מושבע על חצי שיעור מהר סיני והיא סברת הר״ן פ״ב דשבועות ופ״ק דנדרים דדבר שהוא מדרש חכמים אף שהוא מן התורה שבועה חלה עליו ופסקו מרן סימן רל״ט בי״ד. וא״כ אף דר״ח הוי מדאוריתא לדעת הרמב״ם הרי אינו מפורש בתורה ושבועה חלה עליו. ושוב ראיתי להרב פר״ח הכריע כן להלכה דר״ח אסור מן התורה להתענות ושבועה חלה עליו דאינו מפורש בתורה. ולדעת מרן קשה דהוי הפך מה שפסק בי״ד סי׳ רל״ט. ואפשר לו׳ דמ״ד שאסו׳ להתענו' מן התורה בר״ח נפקא ליה מהקש' ומועדכם ובר״ח וגלי לן בדברי קבל׳ דכתי׳ קרא עלי מועד וכיון דכתו' דאיקרי מועד ודאי דאסור לתענות והא מיקרי מפורש בתורה לדעת מרן. וכבר ראיתי להרב כהונת עולם בביאורו להל' נדרים סוף סי׳ רל״ח לחלק יצא דלא אמרה הר״ן אלא בחבלה ומצות קדושי אשה וכו' עש״ב והחזיק בזה בסי' רל״ט ולפי דבריו יתישב יותר מה שתירצנו וצריך להתישב בדבר: