ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן רצז
א
דין א׳. מברך על הבשמים וכו' אם מברך על הפלפלין נחלקו האחרונים ועיין מ״ש הרב מהר״י עאייאש בס׳ בני יהודה דף ס״ו ע״ג:
ב
מי שהוא אבל בר מינן לא יברך על הבשמים במוצאי שבת ויש ראיה מבשמי' ביום ט״ב במילה שאין מברכין הרב מהר״י פאראג״י בתשובותיו כ"י סי׳ ק״א. ואינו מוכרח ופוק חזי מאי עמא דבר:
ג
דין ה׳. מי שאינו מריח וכו' מי שנתבטל ממנו חוש הריח אינו מברך על הבשמים במוצאי שבת להוציא אחרים שאין בריח לא חובה ולא מצוה אלא הנאה וקי״ל מי שאינו מחוייב בדבר אם הוא ברכת מצוה מוציא הרבים י״ח אבל ברכת הנאה אינו כן שלא מצינו זה נהנה וזה מברך. הרב מהרדב"ז בתשובותיו כתיבת יד סי׳ שני אלפים שכ״א ומוכח מדבריו דסבר הרב ז״ל שאינו מוציא גם מי שאינו יודע וכסברת הרב טורי זהב ומג״א וראיתי בס׳ אליה רבה שכתב מ״ש מ״א דב״י כתב דדמי לסי' תפ״ד בירקות והקשה דהתם תקנתא דרבנן תימא דלא כתב זה כלל עכ״ל ואין כאן תימא דכונת הרב מג״א לתת פנים לסברת מרן שהיא ס״ל דדמי לירקות ולא שמרן כתב כן. וכבר נודע שהרב מג״א מקצר מאד ולישנא קייטא הוא: