אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן רפו

סימן רפה

א

דין ב'. כל יחיד חייב בתפלת המוספין בין אם יש צבור וכו׳. כן פסקו כל הפוסקים. ואבי העזרי הביאו מהר״ם די לונזאנו דף קי״ב כתב והלכת' כחכמים דעובדא דר' ינאי מסייעא להו וכו' ותו שגער בו שפסק כר' יהודה וכו׳ ע״ש והקשה עליו הרב הנז׳ דמה שטען מכח עובדא דר' ינאי לימא דהלכתא כר' יהודה דעובדא דשמואל מסייעא ליה. ואי משום דר' יוחנן משתעי לדר' (יאני) [ינאי] אין זו ראיה כי מה לא יספר מה שראה. ואי משום דגער ר׳ (יאני) [ינאי] וכו׳ פשיט׳ דכיון דאיהו סבר דהלכה כחכמים לא יוחן בעיניו מי שיאמר ההפך והתימא על ראבי״ה דמביא ראיה שהדין עם ר' (יאני) [ינאי] מר' (יאני) [ינאי] גופיה וכו'

ע״ש:

ולי הצעיר לק״מ דמה שדחה דנימא דהלכה כר' יהודה משום עובדא דשמואל לא ראי זה כראי זה דשמואל לא הוה מצלי בשב ואל תעשה ואינו ראיה דהיה מסתפק בדבר ולהכי בשב ואל תעשה לא הוה מצלי דהיה חושש לדר' יהודה. ואי נמי סבר שמואל דהלכה כר' יהודה כיון דמאי דעביד עובדא כר' יהודה הוי בשב ואל תעשה אין להביא ראיה מעובדא דידיה ואין זה דומה למאי דאמרינן בעלמא מעשה רב. לא כן ר' יאני דהוה עביד עובדא בקום עשה ומצלי ממנו נקח ונביא ראיה וזו היא שאמרו תדיר הפוסקים בכי האי גוונא דהכי קי״ל דמעשה רב וכאשר כתב ראבי״ה בדין זה. וגם ר' יוחנן שסיפר עובדא דר' יאני מוכח דסבר דהכי הלכתא דאי לא הול״ל ר׳ יוחנן דר' יאני לגרמיה הוא דעבד ולית הלכתא כוותיה. ומדחזינן דר׳ יוחנן מר משתעי עובדיה דר׳ יאני ושתיק שמעינן דהכי ס"ל:

ומה שתמה דמייתי ראיה דר׳ ינאי דינא קא משתעי מדר׳ ינאי גופיה ומה ראיה זו דודאי מאן דסבר סברא נזיף כמאן דעביד איפכא. אין כאן תימא דזה דומה להא דאמרן דקי׳ל מעשה רב דכיון דהתנא או אמורא עביד עובדא שמעינן דהא מילתא היא מקויימת אצלו כל כך בפשיטות וסמיך עלה למעבד עובדא. הלא תראה בירושלמי ריש ברכות דפריך ארבן גמליאל דאמר לבניה אם לא עלה ע״ה חייבים לקרות ורבן גמליאל פליג על רבנן ועביד עובדא כוותיה והא ר׳ מאיר פליג על רבנן ולא עביד עובדא כוותיה והא ר׳ עקיבא פליג על רבנן ולא עביד עובדא כוותיה. ור' שמעון פליג על רבנן ולא עביד עובדא כוותיה ע״ש באורך ושם נאמר דר' שמעון לאדם שעשה כמותו קרי עליה ופורץ גדר ישכנו נחש וקאמר ליה ואין חבירי חולקין עלי ופורץ גדר וכו׳ וכן הוות ליה. הרי דאף דהוו פליגי לא הוו עבדי עובדא כסברתם וכי חזינן חד תנא או אמורא עביד עובדא סמכינן עליה ואמרינן מעשה רב דמורה ובא דפשיט ליה דהכי הלכתא והכי גמיר מרבוותי'. וכיוצא בזה איכא למגמר בי חזינן דחד נזיק באידך שמעינן דהכי הלכתא מדנזיף ביה. ושתים זו שמענו מר' יאני דעביד עובדא וגער באידך וזה מופת חותך דפשיטא ליה טובא דהכי הלכתא וסמכינן עליה. ושם כתב הר״ש הנז' גירסא מחודשת בגמרא ע״ש. ומדברי הראשונים דלא מייתו אותה גירסא שמעינן דלאו קושטא היא הגירסא ההיא:

ב

הגהה. חוזר ש"ץ התפלת וכו' ואומר קדושת כתר ובשבת יאמר עם עמך ישראל וכן בי״ט ובר״ח יאמר ועמך ישראל. מהר״ד גרשון הביאו בס׳ גן המלך סי' קל“ד. וכן כתבו ארחות חיים וכלבו דיאמר עם עמך ישראל דישראל הם עיקר ועיין מאי דכתיבנא בעניותין בזה לקמן סימן תכ"ג בס״ד:

ג

יש נוהגים שאומרים הצבור קק״ק ואח״כ הש״ץ אומר קק״ק בניגון ויש להם על מה שיסמוכו הרב מהר״י עאייאש בש״ות בית יהודה ח״ג סי' ג׳:

ד

יש ש"ץ שנהג להמתין עד שיאמרו הצבור להעריצו וחוזר לומר בניגון כבודו מלא וכו׳ עד להעריצו העלה הרב מהר״י אירגאז בש"ות דברי יוסף סי׳ י״ג דאין בזה קפידא ויוכל עשוהו רק אם נמשך מזה שהצבור קצת מהמון העם מפסיקים בשיחה בטילה ראוי לבטלו עש״ב ובש״ות מים רבים סי' כ"ג כ"ד:

ה

יש מי שנוהג שכשאומר שמע ישראל בסוף סדר קדושת כתר לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד כמו שאנו אומרים בק״ש ויש קצת מקום לאומרו אבל יותר נכון שלא לאומרו אבל במוסף ראש השנה כשאומרים ובתורתך כתוב לאמר שמע וכו׳ לומר שם בשכמ״לו אין לו שום יסוד. הרב כנ"הג בתשובות הנדפסות סי׳ מ"ו:

ו

דין ג'. מותר לטעום וכו' מרן בב״י תמה על רבינו ירוחם נתיב י״ב חלק י״ט שכתב אסור לטעום ונדחק מ״ש:

והוא פלא דבס׳ רבינו ירוחם דקמן ראיתי בשני הדפוסים שכתוב אינו אסור לטעום וכמ"ש הרב אליה רבה ס"ק ט':

ז

הרוצה לטעום קודם מוסף יקדש מקודם. ואם ירצה יקדש ויאכל כזית פת או פירות קודם מוסף ואחר מוסף יחזור ויקדש ונפיק אליבא דכ״ע. מהר"י זיין בש"ות שערי ישועה כ״י א״ח שער ה' סי׳ ג' וסי' ה'. ובס' אליה רבה כתב דבשעת הדחק שאין לו יין ופת מותר לטעום קודם קדוש:

ח

מי שתפלת המוספין בצבור לפניו וקראוהו למול הבן יתפלל מוסף בצבור ואח"כ לילך למול. שו״ת בית יהודה סי׳ מ"ח:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה