ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן רנג
א
דין א'. וי״א שכל שנתבשל כמאכל בין דרוסאי וכו׳ מה שנוהגין להשהות תבשיל בתנור או בכופח לצורך שבת שחרית יפה עושים לדעת זה והיא דעת רש״י וסיעתו דסתם קדירו' דידן כשמשהין אותן כבר הם מבושלו' כמאכל בן דרוסאי ויותר דכל שמותר להשהותו על גבי כירה שאינה גרופה וקטומה מותר להשהותו על גבי כופח או עלו וגבי תנור אם התנור מוגף ואפילו אם הקדרה סמוך לגחלים הוא שלא תהא נוגע' בגחלי' ואף לדעת הרי״ף וסיעתו אפשר דשרי דתנור דידן ככירה דמי הלכך כל שגרף וקטם שפיר דמי אי נמי אפשר משום דלא איירי בגמ' אלא במשהה לצורך הלילה אבל משהא לצורך מחר מותר אף ע״ג כירה שאינה גרופה וקטומה או בתנור. דכיון דלצורך מחר הוא אסח דעתיה ולא אתי לחתויי. ומ״מ לצאת ידי כל ספק נכון להנהיג לשום חתיכת בשר חי בקדירה סמוך לחשכה ובזה שרי בלא פקפוק לכ״ע וצריך ליזהר שלא תהיה הקדרה נוגעת בגחלי'. מורי זקני הרב החסיד מהר״א אזולאי ז״להה בהגהותיו כ״י:
והרב מהר״י זיין בתשובותיו שערי ישועה כ״י שער ה׳ סי' ח׳ העלה דלענין שהיה לצורך סעודת הלילה תנור דידן וכופח דידן הוא ככירה ומותרין ע״י גריפה וקטימה. ולענין הטמנה לצורך מחר. למטמינין ע״ג כופח יזהרו שיעשו כלי רחב שלא יהא נוגע בצידי הקדרה אף שהבגדים אינם נוגעים בצידי הקדירה מיקרי הטמנה. ואם אינם יכולים לשים כלי רחב לפחות יזהרו להשליך חתיכה חיה סמוך לבין השמשות. ולענין חזרת התבשיל ע"ג כופח ובפרט האקהב״י ששותין ממנה ומחזירין אותה יש להם על מה שיסמוכו וירא שמים יחוש לעצמו עכ"ד ועמ״ש הרשב״ץ בתשו' ח״ב סי' ק״ל. ועמ״ש לקמן סי' שי״ח בס״ד. ועיין מה שבירר מהר״ש דוראן בתשו׳ שבסוף התשב״ץ סי' ח' וסי' יו״ד:
ב
דין ב׳. כל זמן שהיא רותחת ולא הניחה ע״ג קרקע. הרשב״ץ בתשובותיו בח"ב סימן ק״ל כתב דעל פי הירושלמי אם נטלו משחשיכה בכל ענין מותר להחזיר ויש מקלין על פי הירושלמי אף כשאינה גרופה וקטומה ואין לסלק הנוהגים התר ממנהגם והנחלהם לישראל עכ״ד. וגם הר״ן הביא הירושלמי בביאור ההלכות ומשמע דהכי מסיק. וגם בס׳ ארחות חיים אות ע' כתב דלפי הירושלמי אם סילק בשבת מותר להחזירה אפילו הניחה ע״ג קרקע. וע״ש מ״ש משם הרא״ה ועיין בתשובות מהר"ש דוראן שבסוף התשב״ץ סי' ט׳:
ג
הגהה. מותר להחזיר ואפילו לכירה אחרת וכו' כ״כ הרמב״ם פ״ג ומרן השמיטו בש״ע וגם מהרי״קש בהגהותיו כתב ולהחזיר מכירה לכירה אחרת יש מתירין ויש אוסרין ומכירה לטמינה ומטמינה לכירה דברי הכל אסור עכ״ל משמע שנטה לדעת האוסרין. וק״ק על מרן ומהרי״קש דאמאי שבקי להרמב״ם דמתיר בפשיטות וחיישי לדעת רבינו ירוחם דאסר כמ"ש מר״ן בשמו בב״י. ותו דדעת שפתי הרמב״ם ברור מללו בירוש' פ' כירה ופ' במה טומנין וכמ״ש בפשיטות הרב המגיד. ודברי רבינו ירוחם שכתב איפכא בשם הירושלמי תמוהים וכמו שתמה הרב מהר״ב הלוי ותלמידו בס׳ יד אהרן ע״שב ובס' מרכבת המשנה:
ד
אבל אם לקחו משם משחשכה וכו' עיין מאי דכתיבנא בסמוך אות ב׳ בס״ד:
ה
דין ב׳. יכול להסיר ולהניח קדרה ישנה וכו׳ הרב מהר״ר ישראל בנימין חלק על דין זה בתשובה כ״י והרב מהר״ר יעקב פאראג״י מהמה בתשובותיו כ״י סי' כ״ח יצא לישע והסכים בדין זה והשיב על דברי הרב הנז' עש״ב: