אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן רנב

סימן רן

א

דין א׳. ומותר למכור לעכו״ם ולהטעינו סמוך לחשכה וכו׳ עי' בס' מגן שאול סי' נ״ז.

ב

דין ה'. ולתת מוגמר תחת הכלים והם מתגמרים וכו' ואפי׳ אם נותן המוגמר על גני פחמים שרי הרדב״ז סי' תרל״ז ע״ש שיש שחשב לאסור ודחה דבריו והכריח דשמעתין מיירי ע״ג גחלים.

ג

דין ו׳. לא יצא אדם וכו' במחטו בידו וכו׳ הרב הלבוש כתב לא יצא אדם בע״ש סמוך לחשכה במחט שבבגדו או בידו וכו' וי״א דוקא בידו אסור וכו׳ אבל בבגדו וכו׳ ע״ש:

ואחזה אנכי להרב החסיד מר זקנינו מהר״א אזולאי בהגהותיו על הלבוש כ״י שכתב וז״ל לא דק המחבר בדבריו דבתחובה בבגדו אפילו אם הוא חייט שרי דכיון דאפילו אי נפיק בה הכי בשבת לא מחייב חטאת לא נזרינן בה בע״ש דגזרה לגזרה לא גזרינן אלא ע״כ במוציא בידו דוקא עכ״ל.

ודברים ככתבן לא הבנתי דזהו הסברא האחרת שכתב הרב הלבוש בסמוך ויש אומרים דדוקא בידו אסור ומאי קשיתיה להרב מ"ז ז"להה. ונראה דיש כאן טעו׳ קולמוס וצ״ל דבתחובה בבגדו אם אינו חייט שרי משום דהוי גזרה לגזירה. וכונת הרב מ״ז דכי פליגי הני בי תרי סברות היינו בחייט. וכן מתבאר בב"י דבחייט אסיר אפילו תחובה בבגדו וזהו הדעת הראשון שכבת הר׳ הלבוש בסתם ושפי' קמותיב עליה מז״ה דמדקאמר הרב הלבוש לא יצא אדם וכו' במחטו שבבגדו וכו׳ נראה דאיירי בכל אדם אפילו אינו חייט וזה אינו לפי מה שפירש מרן בדעת הרי״ף דדוקא בחייט פליג וכבר ידוע דהרב הלבוש בנה ספרי יסודתו בהררי קדש ספר בית יוסף וגם מז״ה כפי שיטת מרן בב״י קאי דבזמנו לא היה בדפוס כי אם הבית יוסף. ואפילו ס' בית חדש לא נדפס אלא בסוף ימי מז״ה ואפשר שלא ראהו כלל ואשתהוי אשתהי עד שבא בגלילותינו. ועמ״ש האחרונים בדעת הרי״ף ודוק:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה