אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן רכו

שיורי ברכה

א

אחר שגדלו הפירות לא יברך עוד. דעת מרן דבין שראה אותם בתחילה ולא בירך בין שלא ראה אותם כלל עד אחר שגדלו אינו מברך מדמשוי פלוגתא בין הטור והמרדכי:

אבל הרב אליה רבה מסיק דאם לא ראה אותם כלל יברך דאפשר דמר אמר חדא ומא"ח ולא פליגי ואפי' תימא דהטור איירי בכל גוונא הוא יחיד לגבי מרדכי והגהמי“י והרב אבודרהם. ודברי טעם הן אמנם אנן בדידן דקבלנו הוראות מרן בכל גוונא אין לברך ומה גם דס׳ ברכות להקל:

ובספר בדק הבית למרן כתב על זה שכ"כ רבינו ירוחם והעולם לא נהגו לברך אלא בשעה שאכלו כמו עשיית סוכה ולולב שקובעין זמן בשעת קדוש עכ״ל והוא טעות דמוכח שדברי רי״ו הם על שהחיינו דפרי חדש כמבואר ברי״ו נתיב י״ג סוף ח״ב:

שוב ראיתי שכבר העיר על זה הרב שיירי כנ״הג ומהר״י חאגי״ז הביא דבריו בנו בס' משנת חכמים סי׳ ס״ג כתב הרב כנ״הג סי׳ רכ״ו הביא מבדק הבית דבר משם רי״ו ונפל טעות בב״ה ונמשך אחריו עכ"ל ולא זכר שהרב עצמו בשיירי עמד על זה:

ב

ממאי דאמרו היוצא בימי ניסן משמע דעל פרחי השקדים שממהרין הרבה קודם ניסן אין לברך גם אין לברך אלא על ריבוי אילנות. הרב הלק״ט ח"ב סי׳ כ״ח. והרב צידה לדרך מאמר א' סוף כלל ג׳ כתב וכן אם ראה אילנות פורחות בחדש אדר. ואין זה סותר למ״ש הרי הלק״ט דדוקא שקדים שממהרין תדיר קודם ניסן כתב שלא יברך והרב צ״ל איירי בשאר אילנות שבמקרה לבלבו באדר. ואני שמעתי דברכה זו על דרך האמת שייכא דוקא לימי ניסן. וכפ״ז נ״ל דגם על פרחי שקדים יכול לברך בימי ניסן והכי חזינן לרבנן קשישאי ברוכי מברכי על פרחי שקדים בימי ניסן. וכן עיקר:

ואפשר דגם כונת הרב הלק״ט אינה אלא למעט ברכה על הפרחים ונקט פרחי שקדים דשכיחי דכדמי באדר אבל ה״ה לפרחי אילנות אחרים וגם הרב אזיל ומודה דבימי ניסן ברוכי מברכינן על פרחי שקדים נמי דלמה יגרע פרח שקדים מפרחי אילנות אחרים ודוק:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה