ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן קפ
א
דין ב׳. אבל לא יבא פת שלימא וכו' וכתב מר זקנינו הרב החסיד מהר״א אזולאי ז"להה בהגהותיו כ״י משמע מדברי הלבוש דשלימה אסור אפילו לא הביאה בשעת ברכה ולא כן דעת הרב בש״ע שכתב אבל לא יביא פת שלימה וכו' וכך הם דברי רש"י שמביא שלימה אחר שאכל וכו׳ עכ״ל ודבריו הם כדברי הרב באר שבע בתוספותיו לפ' חלק ובקונטרי׳ באר מים חיים ותמה על מהרי״ו שכתב להפך והרב אליה רבה הליץ בעד מהרי״ו דטעמו משום הנכנסים שיסברו שהניחו אחר אכילה ודבריו רחוקים ודחוקים. ומה שהשיג על הונחת הרב באר שבע מזהר תרומה דאין משם ראיה שיהיה פת שלם רק דלא ליהוי פתורא דיקניא עש״ב נעלם ממנו לשון הזהר פ׳ יתרו דף פ״ז ע״ב דקאמר בעי ב״נ לסדרא על פתוריה חד נהמא או יתיר לברכא עלוי והביאו הרב יד אהרן ע״ש ובס' מקדש מלך שם האריך בזה:
ב
דין ג'. קודם שיטול יכבד וכו' פירוש שהיו נוטלין ידיהם במקום שהיה השלחן עומד ונ״ל שמזה נמשך המנהג לכסות השלחן בשעת נטילת מים אחרונים כדי שלא יפלו המים על הפת שעל השלחן וימאס דלא שייך טעם שלא לבייש הפת שכבר בירכו עליו ברכת המוציא. מר זקנינו הרב החסיד מהדר״א אזולאי ז״להה בהגהותיו כ״י. ועתה במקומותינו אין מי שנוהג לכסות השלחן בסוף רק ראיתי באיזה עיר קצת נוהגים כן:
ג
דין ד'. שמותר לאבד פירורין שאין בהם כזית וכו' יש מי שאמר שאין בכל אחד מהם כזית אלא פחות מכזית אבל בין כלם יש יותר מכזית ולא נהירא אלא פירוש שאין בכלם כזית ואז ליכא איסורא ואח״כ מצאתי שהאלהי מהר״ר אברהם גאלנטי בפירוש הקדמת הזהר אשר לו הכריח כן מלשון הזהר מז״ה מהר״א אזולאי ז"להה בהגהותיו כ״י:
ד
דין ה'. נוהגין לכסות הסכין וכו'. ונהגו שלא לכסותו בשבת וכו' כמדומה אני שראיתי בס' כ״י מהרב הקדוש מהר״ם קורדובירו זצ״ל שאין לכסותו בשבת וי״ט. וכן ראיתי למז"ה
מהר״א אזולאי ז״להה בהגהותיו כ"י דאין מכסין בשבת וי״ט שהם רמז לע"הב שבאותו זמן יתמתקו הקליפות ובלע המות לנצח עכ״ד ומרן בב״י כתב דלטעם מי שזכר החרבן ותקע הסכין אין לחלק בין שבת לחול. ומיהו הרב אליה רבה מישב אף לפי טעם זה ע״ש: