ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן קעז
א
דין א'. כגון בשר וירקות וכו' נראה דדוקא ירקות מבושלים או העשויין לסאלאט״א לגרר תאות המאכל. אבל ירקות חיים כגון חזרת וקשואין וכיוצא דאינם ללפתן ולא לגרר תאות המאכל דינם כפירות וכ״כ הרב בית דוד סי' פ״ה. ואף שבסוף דבריו הוכיח ממהרי״ל דקשואין חיים קרי להו מחמת הסעודה ולא היה מברך מ״מ אנן בדידן בגלילותנו נהגינן דמייתו חזרת וקשואין ומלפפונות לפירות וברוכי מברכינן. וכפ״ז נראה דאף שאכל תבשיל של חזרת וקשואין ומלפפונות ללפתן עם הפת אם הביאום אחר כך לפירות יברך עליהם וכמו שנרא׳ דעת הרב בית דוד תחלת דיבר. ואין לדחות דאחר שמילא כריסו מהם איך יברך עתה דאין זה כלום כדמוכח מלשון הרא״ש גבי פירות והזכירו הרב הנז' ודוק:
ב
דין ב׳. ודין זה האחרון אינו מצוי בינינו וכו׳. ראיתי בתשובה כ"י להרב המופלא סבא קדישא מופת דורנו מהר״ש אלגאזי אב״ד במצרי' שכתב דבארץ מצרים דמסלקין השלחן ומביאים שלחן אחר מלא פירות ומיני מגדים ופרוסה קטנה מפת על כלי המלח דדינא הוא שיברכו ברכה אחרונה על הפירות אחר ב״המז וכהוראת מהרי״קש אבל לא יברכו על היין כששותין עם הפירות לפניו ולאחריו כלל וכתב שהסכים עמו הרב מהר״י ישועה זיין. ואחר זמן אנה ה' לידי ס' שערי ישועה כ“י ש״ות מהרב מהר״י זיין ושם האריך בענין זה הלכה זו העולה כמדובר:
ג
אף אם אינם מסלקין השלחן כיון שמושכין ידיהם מן הפת יברך על הפירות לפניהם ואחריהם ועל היין ששותים עם הפירות יכוין בברכת היין ששותה בתחי' הסעודה לפטור באותה ברכה היין ששותה עם הפירות וברכה שלאחריו בהמ"ז פוטרו. הרב מהר״י זיין שם בש״ות שערי ישועה א״ח שער ד' סי׳ ב'. ועמ"ש הרב הלבוש. ועיין בתשובות הר״ש בן הרשב"ץ סי' תמ"ד:
ד
דין ד׳. אעפ״י שלא היו הפירות וכו' נראה בבית יוסף שיהא דעתו עליהם מעיקרא כדי שיהא פטור מה שאוכל מהם בלא פת. הרב מהר״ר ישראל בנימין בכ״י: