ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן קמו
א
דין ב'. כיון שהתחיל הקורא לקרות בס"ת וכו' הראשונים הקשו מזה אהא דאתמר בברכות רב ששת מהדר אפיה וגריס. ומפרקי ליה בכמה פירוקי כמבואר בטור. וכתב הרב ב״ח וז״ל והא דאיתא פ"ק וכו' וא״ת דהיא גופא מנ״ל דגריס בשעת קריאת התורה דתקשי להו דילמא לא הוה גריס אלא בשעה שלא היו קורין בתורה כגון בשעה שמתרגמין ובין גברא לגברא ול״ק וי״ל דא״כ לא היה צריך למהדר אפיה אדרבא הי״ל להפוך עצמו לצד הס״ת ואזניו אל הספר בשעת קריאתו וע״כ דמהדר אפיה כדי שלא לשמוע קס״ת אלא למגרס עכ״ל ואי מהא לא איריא דאינו מוכרח מהא דמהדר אפיה דאיירי בשעת קריאת התורה דדילמא בשעת התרגום מהדר אפיה לכוין לבו בגירסיה כמ״ש הרא״ש וכי סלקי לתרגום מהדר אפיה לשמוע קריאת התורה. ובס' יד אהרן כתב על קושית הרב ב״ח דאם איתא להא הי״ל להביא הא דרב ששת סמוך להא דר' אבהו נפיק בין גברא לגברא הול״ל ורב ששת מהדר וכו׳ ועוד דאם איתא להא מאי האי דקאמר אנן בדידן וכו' הא הצבור נמי לא היו קורין בס״ת כנ״ל פשוט ובזה נסתר דעת ההוא צורבא מרבנן שהביא בכנ״הג עכ"ל:
ולא ידענא מאי קאמר דהרי הרב ב״ח כתב דנימא דהוה גריס בשעה שמתרגמין ובין גברא לגברא ובש״ס אמרו ר׳ אבהו נפיק בין גברא לגברא בעי רב פפא בין פסוקא לפסוקא מאי תיקו רב ששת וכו׳ ומאי דקאמר בין פסוקא לפסוקא היינו בשעה שמתרגמין כמ״ש הרב ב״ח בסמוך וא״כ מה יוכיח הוכח דהא דרב ששת הו״ל לאתויי סמוך לדר' אבהו הרי רב ששת היה קורא גם בשעה שמתרגמין ושפיר מסמיך ליה אבעיית רב פפא בין פסוקא לפסוקא דהיינו בשעה שמתרגמין ועלה דר' אבהו ור' פפא דאיירו בין גברא לגברא ובשעת התרגום מייתי לדרב ששת דהוה גריס בהני בי תרי ביני גברי וביני פסוקי ואדרבא להכי תר״ח וכתב לדרב ששת אבעיית ר״פ למימרא דמאי דגריס הוה בין פסוקא לפסוקא נמי. גם מה שמכריח ממאי דקאמר אנן בדידן ואינהו בדידהו אינו הכרח דקאי אמה שמתרגמין. ומכל שכן שההכרחיות האלו לא יועילו לסתור פירוש שהביא הרב כנ״הג משם רב אחד דפירש דהא דרב ששת היינו בשעה שמתרגמין דלדידיה דלא נקט נמי בין גברא לגברא כמ״ש הב״ח אתי שפיר טפי כמבואר והתימא על הרב יד אהרן שכתב ובזה נסתר וכו':
ואתה תחזה בס' סלת בלולה שכתב משמיה דגאון הרב מהר״ר צבי אשכנזי אשר חזה קונטריס הרב דמייתי הכנ״הג והוא אדם גדול בתורה ותמצית דבריו דרב ששת קאי אמאי דבעי ר' פפא בין פסוקא לפסוקא מהו והיינו בעוד שמתרגמין למען דעת כל עמי הארץ ועלה קאי רב ששת מהדר אפיה ומדוייק מאד מאי דקאמר אנן בדידן דלא צריכנא לתרגום. וניחא נמי דלא מייתי הך דרב ששת בסוטה וזה נכון מאד עכ״ל הראת לדעת כי מה שחשב הרב יד אהרן שהם סתירות פירוש הרב הן הן יסודות פירושו וכיפי תלי ליה והדברים פשוטים:
ב
וכל זה אינו ענין לפ' זכור ופ׳ פרה שהם מדאורייתא וכו' הכא פשיטא ליה למרן אך לקמן בסימן תרפ״ה כתבה בלשון יש אומרים ועיין בפר״ח: