ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן קמד
א
דין ד׳. אין קורין לאדם בשני ס״ת וכו׳ כתב הרב כנ״הג דאין מוציאין ספר תורה שני פעמים נגון שהתפללו והוציאו ס״ת ואח״כ באו אחרים להתפלל. וכ"כ בתשו' סי׳ י״ב. ובארץ מצרים ושאר מקומות עיני ראו שנוהגים להוציא ס"ת פעם אחרת למתפללים אחרים וקורין בס"ת בתיבה במקום שקורים בו תדיר. ונהרא נהרא ופשטיה ועמ״ש לעיל סוף סי' ס״ט:
ב
לאדם אחד בשני ס״ת וכו' פי׳ אפי' בשני ענינים כ'׳כ מרן בכסף משנה ובבדק הבית. ומהרי"קש כתב שבארץ מצרים נוהגים דבשני ענינים קורין. והרב פר״ח הסכים לסברת מרן. וכן ראיתי להרשב״ץ ח״ב סימן ע״א שדחה סברת המתיר וכתב דחד גברא בשני ספרים לעולם אינו קורא ועיין מאי דכתיבנא בעניותין לקמן סימן תרפ״ד בלשון רבינו הרוקח. ועתה בא לידי ב' בית הרואה להרב מהר״ש פלורינטין וראיתי שהאריך בזה הרבה ולא פניתי לעמוד בדבריו:
ג
אבל ג׳ גברי בג׳ ספרים וכו' זה היה מעשה בש״ץ שכאשר קרא גברא פסוק ואת שדי ויברכך סבר שהס״ת מוטעה וצ״ל ואל ומחשבתו צרפה למעשה וירד והוציא ס״ת אחד ואחר שהביא הס״ת אחר בתיבה הרגישו בני הקהל מה ראה על ככה אשר העלה ואשר הביא ס"ת אחר וגערוהו אשר טח מראות עיניו וטרח בכדי שהס״ת הראשון כשר. ומ״מ אמר זר מעשהו יש להסתפק היכי נעביד דאיכא פגם בס"ת הראשון אם לא יקראו בו דמורה דהיה פסול כמו שחשב הש״ץ ואם יקראו בו יש לחוש לפגם הס״ת השני אשר הוציאו והניחו בתיבה על מגן:
ונראה דלדעת הרב פר״ח דהלכה זו העלה בדין זה דתרי גברא בתרי ספרי אפי׳ בחד ענינא ליכא פגם יחזרו לקרות בס״ת הראשון להודיע לבני אדם להגיד כי ישר וכשר הס״ת ולא אתא א״ת ופסיק רק כשר והגון הוא וא״ת יעלה מן האר״ש הטובה והמשלים יקרא בס״ת השני. ואפשר דאף לדעת מהר״י הלוי סי' פ״ב דתרי גברי בתרי ספרי בחד ענינא איכא פגם בכ״הג דנתפרסם בקהל רב שהש״ץ טעה והס״ת הראשון כשר. והס״ת השני לא הוציאו אלא מפני טעותו דסבר שהראשון פסול יודה מהר״י הלוי דליכא פגם בכה״ג ושפיר מצו למקרי תרי גברי בתרי ספרי בחד ענינא ואדרבא תיקון הוא זה לעשות יקר לשני ס״ת. ובפרט אם פתחו ס״ת השני והתחילו לקרות וכאשר דאו שגם בזה כתוב ואת הרגישו בטעותם וידעו שהספרים כתקנן ואינהו הוא דטעו באופן דנתפרסם שהס"ת גם שניהם כשרים בכה״ג לכבוד הספר תורה יקראו תרי גברי בשניהם. ומיהו יש לצדד דאדרבא בכה״ג אם לא יקראו באחד מהם אין כאן פגם דכל העם רואים ויודעים היו דשניהם כשרים. אמנם דעתי הקצרה לקרוא בתרי ספרי כדכתבינן לכבד השני ספרים ולא תהא יציאת השני על מגן כנ״ל: