ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן סח
א
פיוטים ונכון למנוע וכו׳ כן כתב הטור משם הרמ״ה וסיים וכן הכתב הרמב״ם ברכות אלו עם שאר הברכות אין אדם רשאי לפחות מהן ולא להוסיף עליהם. ובתשובות הרמב״ם בס' פאר הדור הנדפס מחדש סי׳ ס"ד וס' קכ"ט בפירושא אתמר על הפיוטים באמצא ברכות ק״ש דאין לאומרם עיי״ש ועמ"ש לקמן סי' קי״ב:
ב
הגהה. ומ"מ מי שלומד ע״י הרהור וכו׳ אלא מתוך כך יבואר לדבר וע״כ אין לאדם לפרוש מהצבור וכו' הרב פר״ח כתב דכיון דמדינא שרי להדהר אין לנו לחדש גזרות וכו' עיין שם ואני אומר דמי שהוא בעיר שפיוטים שלהם מהראשונים תנאים ואמוראים כגון פיוטי ר״א הקליר אל יפרוש מן הצבור ונכון לנו שפיוטים אלו הם ע״ד האמת ואין חשש בדבר. אך אם הפיוטים הם ממשוררים שהיו אחר הגאונים על הרוב אינם מכוונים ע״ד הסוד ויקיים מצות פרוש מיראה וטוב לו שיהרהר בדברי התורה כמ"ש הרב פר״ח:
א
סימן סט
דין א'. וצריך לחזור אחר ששה וכו׳. כ״כ הרא״ש פרק הקורא עומד משם רבינו תם וכתב שם הרא״ש דבספר הישר כתב ר״ת שמצא כתוב באגדה שאין אומרים ברכו אלא אם כן יש שם ששה שלא שמעו וכו' עיין שם וק״ק דהתוספות שם פרק הקורא עומד דף כ"ג ע״ב כתבו וז״ל ור״ת פי' דבשבעה שלא שמעו וכו׳ וי״א אפילו בששה ור״ת כתב בספר הישר אפי' בחמשה משום דליכא אלא חמשה תיבות עד ברכו עכ"ל. ותו ק״ק דהטור כתב בקיצור פסקי הרא״ש שם במגילה ופי׳ ר״ת דלפחות בעינן ששה וכו׳ ובטור בדין זה כתב היה אומר ר״ת שצריך שיהיה שבעה וכו׳ ועמ״ש הר״ן:
ב
ואם אינם נמצאים אפילו בשביל אחד שלא שמע אומרים וכו׳. נשאל הרב החסיד כמהר״ר יעקב מולכו זלה״ה מרבנן קדישי אשר בדורות שלפנינו בעיר עז לנו עה"ק ירושלים בתשובותיו כ"י סי' ט״ל עשרה שהיו מתפללין מנחה בבית אחד ובאו קצת שלא התפללו מוסף ורוצין להתפלל בפינה אחרת אם מצטרפין אלו עם אלו שהיו מתפללין מנחה שם. והשיב הרב ז״ל דנדון זה משכחת לה היכא דהני בתראי כבר התפללו מנחה ועתה בעו לצלויי תפלת מוסף דהא קי״ל אם הגיע זמן מנחה דמתפלל מנחה ואחר כך מוסף כמ״ש מר״ן הב״י סי' רפ״ו ותר״ך. או אפשר בדיעבד דיצא כמ״ש סי' רפ״ו. וגם נ״מ לתפלת שחרית ומוסף אם נאמר דמאחר שאין קדושתן שוה אין מצטרפין. והעלה הרב ז״ל דמצטרפין ממ״ש מור״ם בהגהה לקמן סי' ק״ט דיכול לומר המתפלל מוסף קדושה עם מי שמתפלל י״ח ואף למאן דפליג התם הכא מודים דהתם ה״ט משום הפסק אבל הכא מה יש בזה שאין קדושן שוה להצטרף לעשרה. ואף דמיירי הכא דאותם העומדים בתפילת מנחה הם באמצע ואינם יכולים לענות עם של מוסף אפ“ה מצטרפי דלא גרע ממ״ש במס׳ סופרים והביאה הטור בדין זה דבמקום שיש ט' או עשרה ששמעו קדיש וברכו ועמד א' שלא שמע וכו' ומינה הכא אף שאין קדושתן שוה מצטרפי דלא גרע מהיכא שאינם מתפללים כלל דכבר יצאו י״ח דמצטרפי:
ג
ואפילו מי ששמע וכו׳ עיין מ״ש הפר״ח ועמ״ש לקמן ריש סימן קכ״ד בס״ד:
ד
הגהה. במקום שעמד הראשון. כתב משפטי שמואל שאם הראשוני' הוציאו ספר תורה אין לשניים להוציא פעם אחרת. ובארץ מצרים מנהג פשוט להוציא ספר תורה שלש פעמים ולקרות בו בתיבה כי אורחיה ואף אם עומדים שם מהראשונים שהתפללו. וכן שמענו שנוהגים בארץ אחרת. וכל כי הני מילי תלויים במנהג כי אינם מעיקר הדין ועמ״ש כנה"ג בתשו' הנדפסות סי׳ י״ב שלא ראה ולא שמע מנהג זה עיין שם ועיין רואה ואזן שומעת מנהג זה כאמור: