ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן סו
א
דין ה'. אלא יאמר אני ה' אלהיכם אמת ואז יפסיק וכו' כתב הרב פר״ח הרב תוספת י״ט לא דק בכאן שכתב על המחבר מה שלא פסק כן עכ״ל ודבריו טובים ונכוחים לפי דפוס הראשון של תי״ט אבל כבר תקן הרב תי״ט הלשון במהדורא בתרא וכתב נראה ודאי דבין אמת ויציב רשאי להספיק וכ״כ בש״ע סי' ס״ו עכ״ל והכל מתוקן ובס' ארחות חיים דף י״ג כתב וז״ל בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק וכו' אלא תכף אחר אני ה׳ אלהוכם יאמר אמת ויציב בלי שום הפסק עכ״ל ואין להכריח מדבריו דסבר הפך מרן והתי"ט דיש לדחות דסירכא דלישנא דמתני' נקט והרי הרא״ש כתב אלא אומר אמת ויציב ואח״כ מפסיק והטור כתב יאמר אני ה׳ אלהיכם אמת ואז יפסיק וכתב מרן בב״י דס"ל דהרא״ש לאו דוקא נקט ויציב וכן כתב הטור בקיצור פסקי הרא״ש וק״ק על הרב מגן אברהם שכתב וז״ל לאמת ויציב כיון שויציב הוא לשון אמת אין להפסיק בין אמת לויציב (ב״י הרא״ש ל״ח) וכו׳ אבל דעת הש״ע אינו כן עכ״ל דאין כתב משם מרן ב״י והרב לחם חמודות שס״ל דהרא״ש סבר דאין להפסיק בין אמת לויציב שהרי מרן ב״י כתב להטור סבר דמ"ש אביו הרא״ש לאו דוקא והביאו הרב ל״ח ובודאי דכיון שכתבו בסוף דהטור סבר כן כדעת הרא״ש גם הם מסכימים עמו בדעת הרא״ש ודו"ק:
ב
דין יו״ד. כל מי שלא אמר אמת ויציב וכו׳. בני הגולה הרחוקים שלא רצו לעלות עם עזרא מטעם שידעו שיחרב הבית והם אנשי טוליטולא ואביזרייהו כדי שלא יחזיקום למחוסרי אמנה כתבו זה השבח וכו'. סדר היום דף ט״ו ועמ״ש ס׳ תניא:
ג
לא יצא י״ח המצוה כתקנה. פי' וצריך לחזור ולומר אמת ויציב וכמו שפסק לעיל סי' ס' דין ב' וכן מתבאר מדברי מרן בנ״י בדין זה ע״ש ובפרי חדש לעיל סי' ס׳. וזה היה מעשה באחד שהיה מתפלל בעזרה וקודם הגיעו לשירה חדשה הוציאו ס״ת בבית הכנסת ושתק עד שראה הס״ת ואח״כ נתבלבל ולא סיים הברכה רק תכף התחיל י״ח והתפלל. ולגלג עליו דמי הזקיקו לשתוק ולהביט בס״ת. ואמינא להו דשפיר עבד ושתיקתו יפה לו לחזות בנועם הס״ת וכ״כ הרב החבי״ב בתשובותיו הנדפסות חדשות מעתה א״ח ח״ב סי׳ נ״א וגדולה מזו כתב הרב שם דיאמר פ' וזאת התורה עיין שם. אלא דהאי גברא איתרע ביה הנשכ״ח כדין לסיים ברכתו ואדם לא זכר אהיכא קאי ובא והתפלל י"ח. אינו השתא נראה פשוט דיקרא ק״ש ויאמר אמת ויציב עד גאל ושראל לפי דעת מרן לעיל סי' ס׳ דין ב'. ותא חזי מ״ש מהריק"ש בהגהותיו לקמן סוף סי' ס״ג כשאין פנאי להתפלל יקרא ק״ש בעונתה עד אמת ויפסיק אחד אומרו אמת וכשיהיה לו פנאי יברך ברכה אחרונה ויסמוך גאולה לתפלה עכ״ל ובודאי דהרב מיירי כשהוא אנוס הרבה. ובנדונו גם כן נ״ל דיחזור לקרות ק"ש: