ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן כ
א
דין א'. הלוקח טלית מצויצת וכו' עמ"ש הרב טורי זהב ועמ״ש עליו הרב מנחת יעקב כלל ל״ב ס"ק מ"ה וע"ש מה שה״ק מדין זה עמ״ש מהרי״מט י״ד סימן ג׳ דתגר בשלו אין להאמינו דלא מכסיף ולא מרע חזקתיה דאדרבא משתבח בנפשיה דמפליא ביהודאי וע״ש מאי דתריץ יתיב. וגם הרב אליה רבה דחה דברי הרב ט״ז:
ב
דין ב׳. אין מוכרין וכו' אפילו לתגר ודלא כהרב ב״ח. וכבר הקשו עליו הרב מגן אברהם והרב יד אהרן. מדברי רש״י והרב יד אהרן לא זכר מדברי הרב מגן אברהם . וכן משמע קצת מפירוש רבינו גרשון מאור הגולה בכתיבת יד:
ג
לעכו״ם שמא וכו׳ מרן בבית יוסף הביא משם רבינו ירוחם אא״כ התיר ציציותיה וכתב דאתא לאשמועינן אף שיש נקבים וכו׳ ותמה עליו הרב אליה רבה דכן שנו חכמים בלשון הבריתא וכ״כ הרמב״ם וכבר קדמוהו הרב לחם חמודות והרב שיירי והרי״ף והרא״ש כתבוה ג"כ:
ד
מצא בשוק חוטי לבן שזורין ופסוקין פסולין לכ"ע ואם מצא ציצית עשוי כתקנו כשר דכולי האי לא טרח ובפרט שנראה במנין הכריכות והקשרים דהוא ציצית גמור ואף דנפל לא איתרע. הרב החסיד מהר״ר יעקב מולכו בתשובותיו כ״י סי' כ״ח . ועיין בב״י ובאחרונים: