אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן יד

שיורי ברכה

א

האשה כשרה וכו' כן כתב מרן בב״י בשם רוב גדולי הפוסקים. וכן ראיתי בתוספות שאנץ כ״י בגיטין דף מ"ה ע״ב שכתבו דרבינו שמחה התיר וכן עמא דבר גם הר״ן בחידושיו שם הכשיר וכתב שכן כתבו משם הרמב״ם גם הרי״טבא בחידושיו שם התיר וכתב שזה דעת רבו הרא״ה והרמב״ן ע״ש בדבריהם:

ואנכי חזון הרבתי להרב מגן אברהם שכתב וז״ל צ״ע הא בקידושין דף ל״ו ובמנחות דף ס"א ממעט כותים ונשים מבני ישראל עכ״ל וכתב על זה הרב אליה רבה נ״ל דמצינו במנחות דף מ״ב דאמר רב אשי איפכא דעכו״ם כשרים לעשות ציצית דכתיב דבר אל בני ישראל ועשו להם ציצית ועשו ע״י אחרים והיינו משום דלהם מיותר וא״כ קשה על מ"ד דפסול להם למה לי אלא דדריש לרבות נשים שלא נמעט מבני ישראל אלא עכו״ם והנה על מ״ד להכשיר עכו״ם ק' לא לכתוב בני ישראל ולא להם ונ״ל דס״ל סברא דכל שאינה בלבישה וה״א דפסול עכו"ם לכן הוצרך בני ישראל ועשו להם להכשיר אבל מ״ד דפסול נותר ס"ל דלאו סברא בציצית כל שאינו בלבישה וסברא חיצונא דעכו״ם כשה לכן למד מבני ישראל לפסול עכו"ם ומלהם להכשיר נשים עכ״ל והניו הרב שקיל וטרי האי שקלא וטריא במונח דלהם מיותר וק״ק דהרי אימר בסוכה דף ט' ועשו להם משלהם למעוטי גזול וא״כ להם לא מיתר דהא אצטריך למעוטי גזול אבל הא דא״ל רב מרדכי לרב אשי אנן הכי מתנינן מנין לציצית בעכו״ם שכשירה וכו׳ יעשו להם אחרים היינו מדכתיב ועשו להם ציצית דהול״ל עשו לכם ציצית ומדכתיב ועשו להם דריש יעשו להם אחרים דהיינו עכו״ם. והיה אפשר לומר על דרך שכתב הרב הנז׳ דמאן דפסול עכו״ם מבני ישראל דריש מדכתיב ועשו להם ולא כתיב עשו לכם להכשיר נשים והיינו דכתיב ועשו להם שיעשו להם אחרים ומאן נינהו נשים:

אמנם ק״ק דכל הפוסקים הנז׳ דמכשרי נשים לא אשתמיט חד לומר דאשה כשרה דכתיב ועשו להם רק קצתם כתבו דאשה כשרה כיון דאית' במצות. ולכן נראה דאעיקרא קושית הרב מג״א הנז׳ לק״מ דאף על גב דבעלמא מעיט נשים נמי מבני ישראל הכא לא מסתברא למעיט נשים מעשיית ציצית כיון דאיתנהו במצוות ומ״ה לא מעט מבני ישראל אלא עכו״ם ובעלמא כי מעיט נשים היינו היכא דאין סברא דלא למעוטינהו:

ותו ק״ק לדברי הרב הרב הנז' במ״ש דמאן דמכשיר עכו״ם [סבירא ליה] סברא דכל שאינו בלבישה וה"א דפסול עכו"ם וכו' דא״ה נימא דעכו״ם פסול וכסברא דאינו בלבישה אינו בעשיה וקרא ועשו להם לא מכשר אלא נשים ומנ״ל להכשיר עכו״ם. ולפי דרכנו אפשר לומר דכ״ע פשיטא להו דמסתברא להכשיר נשים בעשיית ציצית כיון דאיתנהו במצות ולהא לא צריך קרא לאכשורינהו ומ״ה מאן דדריש ועשו להם יעשו להם אחרים מוקים ליה להכשיר עכו״ם דאשה לא צריך קרא וק"ל:

ב

הגהה. ויש מחמירין להצריך אנשים וכו' זהו לחוש לדעת ר״ת וסיעתו ולדידהו דרשינן בני ישראל ולא בנות ישראל והכי אמרו בפסיקתא דבר אל בני ישראל פרט לנשים. ואיברא דכפי מ״ש הפוסקים בשם ר״ת לא אסר אלא מטעם דכל שאינו בלבישה אך בהגמי״י משום מהר״ם יהיב טעמא דאשה אינה כשרה מדכתיב בני ישראל. וק״ק דאמאי לא נסתייעו מהפסיקתא. תו ק״ק דאי אלימא לן סברת כל דליתיה בלבישה וכו׳ אמאי אצטריך בני ישראל למעוטי עכו״ם. ולדעת התוס' והרא״ש וסיעתם דאשה כשרה צ״ל דלא חשו לפסיקתא כיון דתלמודא דידן לא מעיט אלא עכו״ם. וראיתי בס' החינוך סי' שפ״ו שכתב ושמעתי מגדולים שהעשיה אינה כשרה בנשים. וק״ק דהרי״טבא כתב בחידושיו פ׳ השולח אשה דאיתא במצות ודאי כשרה וכן דעת רבינו נר״ו וכ״כ בשם רבו הרמב״ן והבאתיו לעיל. וידוע דרבו סתם הוא הרא״ה. והאחרונים כתבו דהרא״ה חיבר ס׳ החינוך. וא״כ דברי הרא״ה בחינוך נראין כסותרין מ"ש הרי״טבא בשמו. דהו״ל לגלות דעתו דאשה כשרה ולומר דכן כתב הרמב״ן. וכבר במקום אחר כתבתי שדבר זה דפשיטא לגדולי האחרונים דהרא"ה חיבר החינוך הוא מפוקפק:

ג

הא דנשים טוות ציצית מותר אפילו לר״ת דדוקא אתליה בבגד הוא דקפיד וזה מילתא אחריתי כן נראה לי ט“ז ס״ק א׳. ומשמע דחידוש הוא שחידשה תורה דיליה וכבר כתבו כן הגמיי' והביאו מרן בב״י וכ״כ הרב הלבוש ועיין בלחם חמודות אות ל״ו:

ד

דין ב׳. יש לסמוך על הרמב״ם וכו' הט״ז הביא קושית מרן בב״י ותירץ וכתב עליו הרב יד אהרן דהוא תירוץ מרן בב״י ועשה עצמו כאלו לא ידעו. והרואה יראה שיש קצת שינויי

בדברי הט״ז ממ״ש מרן בב״י אף שהכל הולך אל מקום אחד ודוק. ועמ״ש הרב מגן אברהם ס"ק ד'. ומ״ש דמיירי בשבת מגומגם ועמ"ש הרב בית דוד סי׳ ז' ודוק:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה