ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן ט
א
דין א׳. אין חייב בציצית מן התורה אלא בגד פשתים או של צמר וכו׳ וזהו דעת הרי״ף והרמב"ם שפסקו כרב נחמן. ורבינו ישעיה הראשון בתשובותיו כ"י סי' קל״ב כתב וז״ל לי נראה דהלכה כרבא דכל המינין חייבים בציצית מן התורה אבל רבותי הקדמונים ז״ל פסקו כרב נחמן וכתנא דבי ד' ישמעאל והרוצה לצאת ידי שמים יעשה טלית של צמר והיא מצוה מן המובחר עכ״ל וכבר הזכיר תשובת רבי' ישעיה הלזו בספר האגור ורמזה מרן בב"י ולקמן דין ו׳:
ב
דין ג'. משי לבגד משי וכו' ראיתי בתשובתו׳ מהר״ר משה פרוב"ינצאל כ״י מרבנן קשישאי שבעיר מנטובה בסי׳ מ' שכתב וז״ל שאלה יורני המורה דעתו אם נכון יותר לתת בטלית של משי ציציות ממנו ולא ציציות של צמר. תשובה הואיל והציצית לטלית צריך טויה לשמה נ״ל פשוט בציצית של משי צריך זריקתן לשמה שכן הזריקה במשי בטויה כצמר לפיכך נ״ל שאין להטיל ציצית של משי בטלית אלא ממשי שזרקה ומשכה אותו ישראלית לשמו ומי שאין לו משי נמשך לשמו כאמרו אינו די במה שמשזר חוטים הרבה יחד לשם ציצית דטויה לחוד ושזירה לחוד לפיכך יטיל בטלית של משי ציציות של צמר הטווי לשמו ואין לחוש מפני שאינן ממין הטלית שציציות של צמר פוטרין במינן ושלא במינן. גם לא יועיל במשיכת המשי לדעתי שיתעסק ישראל מעט כדרך שדי בעורות שמתקנן עכו״ם מפני שהעור נתקן כלו בבת אחת ומעשה ישראל בתיקון מועיל לכלו אבל הטוייה והמשיכה נעשית בטווי ובנמשך ממנו מעט מעט והיה כאלו נעשה קצתו ע"י עכו"ם וקצתו ע״י ישראל שהנעשה ע״י ישראל לשמו כשר והנעשה ע״י עכו״ם פסול כך נ״ל משה בכמ"ר אברהם פרובי"נצאל כסלו שכ״ו: עכ״ל. וקשה שהרי הרב תרומת הדשן סי׳ מ״ד כתב וז״ל והרוצה לעשות ציצית של משי יזהר שלא יקח החוטין כמו שהן טוויין ושזורין מן החנות של עכו״ם דבעינן טווי ושזיר ע״י ישראל לשמן אלא יקח לשון של משי מן החנות וע"י ישראל יטוה וישזור עכ"ל הרי שלא הצריך הת״הד זריקה והמשכת המשי לשמה. הן אמת שדברי מהר״ם הנז' נראין נכונין בטעמן שהזריקה וההמשכה במשי היא כטויה בצמר. אבל היה צריך להביא תשובת הת״הד ולחלוק עליו. ועיין בש"ות מהר״ש בן הרשב״ץ סי׳ תקנ"א:
ג
דין ד'. אם הטיל בטלית שאר מינים קצת וכו׳ יש להסתפק וכו' עמ"ש מהר"ם אמאדילייו בספר יד משה בלקוטים דף קס״ג ע״א:
ד
דין ו'. י״א שאין לעשות טלית של פשתן וכו' נשאל הרדב״ז סי' תרכ״ו במקום שאין מניחין ללבוש טלית של צמר ויש טלית של פשתן ושל צמר גפן הי מינייהו עדיף והשיג כי של פשתן עדיף וכן אני נוהג ומברך וכן דעת רוב הגאונים והרי“ף והרמב"ם והרא״ש ואנן בתר הכי גררינן וכ״ש כי דברי הגאונים דברי קבלה הם והאריך וסיים אין לנו לנטות ימין ושמאל ממ״ש הגאונים וכו' עש״ב וק"ק דהרי הטור כתב דהגאונים אסרו וכן ראיתי בתשובות הגאונים כ״י סי׳ שי"ג שכתב וז״ל ח״ו מעולם לא כתבי במתיבתא מחסיא למירמי חוטי דכתנא במנא דכתנא ודכירנא משני אבא מארי גאון ומר גאון ר' יעקב מאחריו ומר רב איקומאי מאחריו ומר רב צדוק מאחריו וכל גאונים שאחריהם שלא היה אחד מהם שהורה להטיל חוטי כיתנא ואף אתם אל תעשו כן עכ״ל והאגור הביא בשם רב פלטוי גאון דרמי חוט כתנא ומברך עלייהו עובר משום לא תשא וחייב מלקות. ובזה ראיתי לרבינו ישעיה הראשון בתשובותיו כ״י סי' קל״ג שכתב קרוב ללשון זה בשם רב נטרונאי גאון. וקרוב לתשובת הגאונים כ״י הנז׳ הביא הרא״ש בפסקיו בשם העטור שכתב בשם תשובת רבינו האיי שלא היה שום אחד מהגאונים שהתיר וא״כ איך כתב הרדב״ז משם הגאונים להפך: