ברית יעקב חלק א· רבי ברוך מרדכי ליבשיץ
השמטות · השמטה לסימן פא
[ד"ה והנה בהני קנסות שקנסו חכמים כמו כתוקע או סטר לחברו דלא מגבינן בבבל רק היכי דתפס לא מפקינן מיני' אם מת המכה או התוקע לחברו אינו נגבה מהיתומים כיון דהוי קנסא דרבנן עד סופו. אבל בקנסות דאורייתא כמו חצי נזק ותשלומי כפל אפילו לברי' קנסוהו כדמשמע בגמ' דגיטין דלדידיה קנסוהו רבנן ולברי' לא קנסו רבנן אבל בקנס דתורה אפילו לברי' קנסה התורה]. מיהו אכתי צ"ע דאפשר לומר היכי דלא עמד בדין יכולים היורשים לומר דאבא היה מודי ומפטר אע"ג דהיורשים מודים דאביהם עוד לא היה מודה בב"ד. והשתא שמת אביהם ובאו עדים אפ"ה יכולים היורשים לומר דאבינו הי' מודי ומפטר. ודמי להא דאיתא בחו"מ (סי' ס"ט סעי' ו'). אם ראובן הוציא פסק על יורשי שמעון שאביהם נתחייב לו שבועה על עסק תביעת ממון והם אומרים שמא נשבע לך כו' פטורים אף בלא שבועה. וכתב הסמ"ע שם (ס"ק כ"א) עפ"ר שהוכחתי דאפילו אם ידוע שלא נשבע אביהן אפ"ה הן פטורין כיון דלא היה חייב אביהן ממון ודאי איכא למימר אם היה חי היה נשבע ע"ש. א"כ ה"נ יכולים היורשים לומר דאבינו אם הי' חי הוי מודי ומפטר. ואם אביהן עמד בדין א"כ לא הוי קנסא רק ממונא ודאי חייבים היורשים לשלם. כיון דעמד בדין לא הוי קנסא ועי' בב"ק (דף ע"א) וכתובות (דף י"ב) ועי' ש"ך בחו"מ (סי' שפ"ה ס"ק ג') ובחו"מ (סי' ק"ח ס"כ):