אור ברסלב
ברית יעקב חלק א השמטות › השמטה לסימן עב

ברית יעקב חלק א· רבי ברוך מרדכי ליבשיץ

השמטות · השמטה לסימן עב

השמטה לסימן סב

[ד"ה שוב בשנת תרכ"ב לפ"ק נדפס מחדש ספר אור זרוע עד ועי' בר"ש פ"ב דתלה ועי' בתשו' שאג"א (סי' צ"ו)]:

והנה הא"ז כתב שם שנטפל לי רבי יצחק מפרובינצא בהיותו בפארוש ושאלתי לו זה וענני דכתיב בצידה אינו כדברי מורי רבינו יהודא אלא כתוב בצידה היינו צידה ממש כמו לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך דכתיב זה אצל זה. והקשיתי לו מפ"ק דביצה (דף ח') ודאי נמי הא עביד כתיתה אתי עשה ודחי ל"ת. ואמאי הא עשה דכסוי הדם אינו כתוב אצל ל"ת דיו"ט. אמנם עתה ידעתי כי דבריו אמיתים. כי מצאתי בירושלמי דביצה (פ"א ה' ג') שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה. דמסיק הדא דתימא באפר שהוסק מערב יו"ט. אבל באפר שהוסק ביו"ט לא. בד"א שלא שחט. אבל אם שחט מוטב שיטול מאפר שהוסק ביו"ט ואל יחפור בדקר ויכסה. חבריא אמרינן שמצות עשה דוחה למצות ל"ת. על דעתי' דרבי יונה דאמר מצות עשה דוחה ל"ת אעפ"י שאינו כתובה בצידה ניחא כו'. הלכך אתברר לן פי' הירושלמי דבהא פליגי רבי יונה ורבי יוסי דרבי יונה סבר דעשה דוחה אע"פ שאינו כתוב אצלו. ורבי יוסי סבר דלא דחי אא"כ כתוב אצלו ממש כמו גדילים תעשה לך ולא תלבש שעטנז. הלכך לדידן דקיי"ל כרבי יונה מעתה מותר לאפות מצה של מצוה מן החדש ולאכול דאתי עשה דבערב תאכלו מצות ודחי לאו דחרש. מיהו מורי רבינו יעקב בר מאיר זצ"ל פירש לי דאין לומר כן שהרי אין מצות עשה אלא בכזית אחד דאכילה בכזית והיא גופיה יש לאסור טו זית שני כדאמרינן ביבמות (דף כ') ובסנהדרין (דף י"ט) גזרה ביאה ראשונה אטו ביאה שניה. ורבי יונה ורבי יוסי בדאורייתא נחלקו עכ"ל. ובתשו' ש"א (סי' צ"ו) כתב על תוס' דקידושין (דף ל"ח) ד"ה אקריב עומר והדר אכול. אי נמי יש לומר דגזרה כזית ראשון אטו כזית שני ואיני יודע וכי לחלוק על גמרא ירושלמי אתי דלא מוקי הכי. והא דאמרינן ביבמות (דף כ') אין לדמות גזרת חכמים זה לזה ע"ש ולפמ"ש הא"ז בשם ר"ת ר' יעקב בר מאיר א"ש דקאמר דרבי יונה ורבי יוסי בדאורייתא נחלקו. אבל מדרבנן שפיר יש לאסור גזרה כזית ראשון אטו שני כדאמרינן ביבמות (דף כ') ועי' בזבחים (דף ל"ג) ג"כ כה"ג:

גם מש"כ (בפ"ב דחלה מ' א') ועוד יש לפרש קרי אין כתוב בצידו ממה שלא נצטוו יחד ממצה וחדש. דמצה במצרים וחדש בביאתן לא אבל קשה קצת ללישנא דגרסינן בפ' ר"א דמילה בשבת (דף קל"ב) ימול בשר ערלתו אעפ"י שיש שם בהרת ימול. דאתי עשה ודחי ל"ת. ועשה דמילה קדמה ללאו דקוצץ בהרתו עכ"ל. הנה הא"ז שהביא רבינו יהודא בר יצחק שכתב פי' זה בירושלמי דבצידה היינו שנאמרו שניהם יחד אחר מתן תורה. הרגיש בזה שהקשה הר"ש שכתב ואם תקשי לך הא דשבת (דף קל"ב) ימול בשר ערלתו אע"פ שיש בהרת ועתה יקשה הלא עשה דמילה נאמר קודם מתן תורה ול"ת דבהרת אחר מתן תורה א"כ היכי דחי לה. למדני מורי רבי יהודא דבירושלמי דנדרים (פ"ג ה' ט') פריך לה ומשני לה כיון דכתיב בשר כמו שהוא כתובה בצידה ע"ש דז"ל הירושלמי דנדרים מה אני מקיים ימול בשר ערלתו בזמן שאין שם בהרת ת"ל בשר אע"פ שיש שם בהרת. ע"ד דרבי יונה דאמר דמצות עשה דוחה מצות ל"ת אע"פ שאינו כתיבה בצידה ניחא. על דעתי' דרבי יוסי דאמר דאין מצות עשה דוחה למצות ל"ת אא"כ כתובה בצידה. מכיון דכתיב בשר ערלתו כמו שהיא כתובה בצידה. ועי' בתשו' ש"א (סי' צ"ו) שגם הוא לא הרגיש מירושלמי דנדרים ע"ש:

תוכן העניינים

ברית יעקב חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה