ברית יעקב חלק א· רבי ברוך מרדכי ליבשיץ
השמטות · השמטה לסימן טו
(ד"ה אך מדכתב הרמב"ם זהו הכלל כל שמברכין עליו כו' עד סופו. וע"כ הוי מטעמא דהוי מצוה הבאה בעבירה. וע"כ נראה כמ"ש מתחילה בישוב דברי הרמב"ם]. והרמב"ם מיירי הכא ג"כ שבלע המצה. מדכתב או שגזלה ואם לעסי' קניא כמ"ש הה"מ בפ"ו מה' מצה וכן הוא בשו"ע או"ח (סי' תנ"ד סעי' ד') הא דכתב הרמב"ם או שגזלה הוא דגזל מצה. אבל גזל חטים ועשאו קמח. או קמח ועשאו פת ודאי יוצא שקנאן בשינוי. ודמים לבד הוא חייב כמ"ש לעיל דס"ל כמ"ש התוס' והרשב"א דהיכי דהוי הקנין מעיקרא לא הוי מצוה הבאה בעבירה וע"כ עירב הרמב"ם הכא מצה האסורה משום טבל או שגזלה להורות דמיירי בבלע מצה דלא קניא כלל: