ברית אברהם· רבי אברהם הלוי הורוויץ
פרק ה
כתב בעל באר מים חיים בהקדמת ספרו וז"ל. אדם אשר חטא והעוה ופשע עד אשר עלה לשמי' שיאו ובא בקרבו רוח טהורה ושם לבו לשוב ולחזור למוטב ולחסות תחת כנפי השכינה ולהכניס בדרכי התשובה אשכילהו ואורהו בדרך זו ילך:
ביום ההוא ישליך מעליו כל פשעיו אשר עשה ויעשה עצמו כאלו היום נולד ואין בידו לא זכות וחובה וזה היום תחלת מעשיו ואז ישוב ויפלס אורחותיו ולא יניעו מעגלותיו מדרך הטוב ומדה זו תביאנו לשוב בתשובה כי אם לא עשה עצמו כמשליך גלוליו כובד העונות ועוצם החטאים אשר עשה הם יבהלוהו ולא יניחוהו לשוב וכו' ולכן טוב להשליך כל פשעיו מעליו במחשבתו ולעשות לו לב חדש וככה יעשה ביום טהרתו בהתנדב רוחו אותו להיות עבד לבוראו יפול תחינתו לפניו ויאמר אנא השם חטאתי עויתי ופשעתי כזאת וכזאת עשיתי מיום היותי על האדמה עד היום הזה וכו' ותמיד ירגיל עצמו בתפלה זו להזהיר ולהזכיר את עצמו על דרך התשובה וזה הדרך שילך בו להרגיל את עצמו להשמר מכל חטא:
בבוקר בעת הקיצו יחשוב בלבו דרכיו ויפשפש במעשיו ולא יעוות כפי כחו אפילו בפסיע' אחד עד זמן האוכל אם חטא בשום דבר יתוודה מיד על הדבר כהוייתו והוידוי הזה ירחיקו מכל עון אם יבא לידו דבר עביר' יתרחק ממנה כי יאמר איך אעשה הרע' הגדולה הזאת להתודו' על הדבר ולחזור עליו ואהיה מאותן שנאמר אליהם ויפתוהו בפיה' וגו' ואהיה כטובל ושרץ בידו ואף כי אהיה ברעה לפני בוראי ולא אוכל לעמוד נגד תאותי מפני כבודו שעה מועט' ובהעלות דבר זה על לבו ישמט מעבירה ויהיה רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביו וכו' ואף מעון עקביו יהיה נזהר וכל דבריו יהיה במשקל:
הגיע עת האוכל ופשפש ולא מצא יהיה מודה ומשבח לבוראו יתברך שעזרו משונאו וזכהו להיות בתשובה שעה אחת בעולם וכאשר עשה מן הבוקר ועד חצות כן יעשה עד אכילת הערב וקודם האכילה יתוודה כאשר אמרנו וכן יעשה בזמן האכילה של ערב עד זמן שכיבה הרי ג' פרקים לג' וידוין ככה יעשה עד חודש עד שנה מיום תחילת תשובתו עד שיהא קבוע ומוחזק בעבודת הבורא ויניח כל מעשיו הרעים וכשישמוט מהעבירות שהרגיל בהם וכמה פעמים באים ויזהר בהם יהא בטוח ולא יתיירא עוד כי מן השמים יסייעוהו ואף העבירות שעשה יחשבו לו לזכיות ועל פשעיו הישנים שהשליך מעליו יהא תוהה ומתחרט עליהם ויבקש מן הבורא למחות מספר זכרונות: וגם טוב שיענה עצמו ואם הוא חלוש ואינו יכול לסבול עינוים קשים ישמור את עצמו מתאותו במאכליו ובמשתיו וכן כתב הראב"ד ז"ל שאמר א' מחסידי עולם כי גדר גדול ומופלא מניעות המאכלים ואין הכוונ' שיעזוב לגמרי שלא יאכל בשר ולא ישתה יין כי די לנו במה שאסרה תורה אך כי בעת שמאכלו לפניו ועודנו תאב לאכול ממנו ימשוך ידו ממנו לכבוד בוראו ואל יאכל כדי תאותו ודבר זה יזכירהו אהבת הש"י יותר מתענית אחד בשבוע כי בזה בכל יום מידי אכלו ומידי שתוי (וז"פ אוכל בכסף תשברו ר"ל נכספה נפשו) ועוד יוסיף לבו בלמודו להטיב אם היה רגיל ללמוד דף אחד ילמוד ב' דפין כי גדול התלמוד שמביא לידי מעשה ויהיה מייסר עצמו בכפיית היצר לתורה ולמצות והן הן יסורי אהבה. ואל ילך בקרי בעשיית המצות כמי שעושה דבר במקרה פעמים עושה פעמים אינו עושה אלא הכל יעשה תמיד ולא יניח בשום ענין ואפילו מפני הבושה כגון מי שרגיל לקיים מצות ג' סעודות בשבת ונתארח אצל בני אדם שאין עושי' אותה מצוה אין להניח מפני הבושה המצוה ההוא וכן כל כיוצא בזה. ואם עשה כן להיות זהיר בקיו' המצות ולא יניח בשום ענין ונפטר ח"ו בחצי ימיו נותני' לו שכר כאלו חיה כל שבעים ימי שנותיו וז"ש שלמה המלך ע"ה מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל משל למלך ששכר פועלים וכו' כדאי' במדרש תנחומא:
ואל יחשב השב בנפשו למה זה הבל איגע ולריק כחי אכלה כי איך הועיל תשובתי נגד עונות וכל מה שאוכל לעשו' עוד איך יעמוד נגד כובד עונות שעשיתי מי שלבו נוקפו ואין תשובתו שלימה אומר כן אבל השבים בלב שלם ותוהים על הרעות הראשוני' כבר הבטחנו הש"י ע"י יחזקאל הנביא כי פשעיהם לא יזכרו שנאמר והרשע כי ישוב מכל חטאתיו אשר עשה לשמור את כל חוקותיו ועשה משפט וצדקה כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו בצדקתו אשר עשה יחיה ועוד כתוב פסוק מלא על הנבהלי' על עונותיהם לחזק ידיהם לשוב ואתה בן אדם אמור אל בית ישראל כי אמרתם לאמור כי פשעינו וחטאתינו אתנו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה אמור אליהם חי אני נאום ה' כי לא אחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכיו וחיה שובו מדרכיכ' הרעים ולמה תמותו בית ישראל וכו' עד מי שיוכל להשיג עד היכן כחה של תשובה מגעת ע"כ כל ירא וחרד יתן אל לבו לב חדש וטהור ונקי לעבוד את בוראו וינהג בסדר שאמרנו ועוד יוסיף מלבו כזה וכזה ויהי' ערום ביראה לבקש איך יוכל לעבוד את בוראו לשוב אליו בתשו' שלימה ויחזור בכל כחו לעשות דרכי שמים בינו לבין קונו ולא לעיני רואים להתפאר עכ"ל: