ברטנורא על משנה תרומות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ה
שִׁעוּר הַמַּיִם. לִהְיוֹת אֲסוּרִים מִשּׁוּם גִּלּוּי:
כְּדֵי שֶׁתֹּאבַד בָּהֶן מָרָה. אִם הָיוּ מְרֻבִּים כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֶרֶס הַנָּחָשׁ יִפָּסֵד וְיֹאבַד בָּהֶן אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם גִּלּוּי. וְיוֹדְעִין הָיוּ כַּמָּה אֶרֶס הַנָּחָשׁ מַטִּיל בְּפַעַם אַחַת:
מָרָה. הָאֶרֶס שֶׁהַנָּחָשׁ מַטִּיל קָרוּי מָרָה:
בְּכֵלִים כָּל שֶׁהֵן. אֲפִלּוּ מְרֻבִּין כָּל שֶׁהֵן יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם גִּלּוּי כְּשֶׁהַמַּיִם בַּכֵּלִים:
וּבַקַּרְקָעוֹת עַד אַרְבָּעִים סְאָה. יֵשׁ בָּהֶם מִשּׁוּם גִּלּוּי, טְפֵי מֵהָכִי אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם גִּלּוּי, שֶׁהָאֶרֶס מִתְבַּטֵּל בָּהֶם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. וּמַעְיָן הַמּוֹשֵׁךְ אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא אֵין בּוֹ מִשּׁוּם גִּלּוּי. וּמַיִם מְגֻלִּים כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לִשְׁתּוֹתָן כָּךְ אָסוּר לְהַשְׁקוֹתָן לִבְהֶמְתּוֹ, וְלִרְחֹץ בָּהֶן פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו, וּלְגַבֵּל בָּהֶן אֶת הַטִּיט, וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בְּשׁוּם תַּשְׁמִישׁ: